על מטבחים ועיצוב מבריא
עיצוב פנים מבריא,
התחלתי להבין את הרעיון הזה לפני כמה שנים, כשעוד עבדתי בסטודיו עם שרון,
תכננו שיפוץ לאישה מקסימה, שאיבדה את בעלה כמה שנים קודם.
האבדן ליווה אותה כמו צל, ויחד עם זאת היא הייתה מלאת שמחת חיים ובעלת חוש הומור מפותח.
באחת השיחות בינינו היא אמרה לי:
"היום אני רוצה חבר עשיר. כזו אהבה כמו שהייתה לנו כבר לא תהיה לי, עכשיו אני רוצה לעשות כיף." הבנתי למה היא מתכוונת, זה לא פשוט להאמין שאפשר לאהוב שוב, ולוקח זמן לפתוח את הלב ואת הבית לאינטימיות, מחדש.
הייתה לה אפשרות לעבור לבית חדש או לשפץ את הקיים, היא והילדים החליטו יחד להישאר בבית ולחיות יחד עם הזיכרונות.
תוך כדי עבודה שמנו המון דגש על תכנון מחודש של המטבח. תמיד יש דגש על המטבח, (התכנון שלו פשוט דורש תשומת לב) אבל הפעם זה היה שונה. הבעל, שהיה איש גבוה וגדול ממדים , (היא לעומתו קטנטונת), היה הבשלן הראשי, ובמשך השנים לא הייתה לה סיבה להיכנס למטבח.
ועכשיו, היא מוצאת את עצמה חיה במטבח שלא מותאם לצרכיה ולממדיה ולמעשה המטבח הזה מנציח את החסר.
אז בעדינות, תכננו לה מטבח חדש, לבן ומואר, פתוח לסלון,
שיש נמוך, (מותאם אישית) ורק ארונות תחתונים. (מי בכלל מגיע כל כך גבוה?)
הגדלנו את החלון ובחרנו עיטור פסיפס בהמון גוונים של כחול, שהזכיר לה ים.
לצערי אין לי תמונות של המטבח הזה, אבל זה לא מה שחשוב.
הבנתי שאני עושה שינוי בחיים שלה, שהוא מעבר לעיצוב.
היו לנו שיחות על ההתאמה של הבית מחדש, על דרכים לשמר זיכרון, על דרכים לעשות מקום לזיכרונות חדשים.
גיליתי שאני יכולה לדבר על זה שעות.
ולהציע גילוי מחדש דרך עיצוב.
צילום: הגר דופלט
