גם אצלי Blog day
היום ה-31.08 יום הבלוג הבינלאומי,
יום שבו חוגגים את הבלוגיניג, אותו צורך בלתי נשלט לכתוב ולשתף, להוציא ממעמקי הבטן את המחשבות הרצונות והחלומות ולשלוח אותם, כתובים ומצולמים אל רחבי הרשת.
לפני כמה חודשים בכלל לא ידעתי מה זה בלוגיניג, מילה כל כך משונה, רציתי לכתוב בלוג שיהיה הבית של הרעיונות שלי, מרחב לחקור בו את אותו החזון החמקמק
,על אודות עיצוב מבריא
התחלתי לכתוב אבל לא ממש ידעתי משהו על העולם הזה
צילום: נעמי ים סוף
ואז פגשתי אישה אחת, קטנה וצחקנית עם שיער כחול, (באותו יום הוא היה בהחלט כחול)
יונית צוק. אמרו לי שאם אני רוצה לדעת דבר או שניים על כתיבה תחזוקה ומינוף בלוג, היא בת האדם ללמוד ממנה.
אז נרשמתי לסדנה של שלוש שעות במקום מוכר ואהוב, זמן זיתים בבית לחם הגלילית, זה נראה כמו מקום הגיוני להתחיל ממנו.
שלוש שעות? מה כבר אפשר להספיק בשלוש שעות? אז זהו שהמון. ה מ ו ן .
יונית פתחה בפני עולם, וקהילה, קשרים והקשרים וגם עשתה סדר בבלוג הפרטי שלי, ככתבה לי רשימת קטגוריות שכמו מפה קטנה מציגה מיד, מי הוא בעצם הבלוג שלי.
אז, יונית תודה.
לפי המסורת חוגגים בכך שמפרגנים לבלוגים אהובים ומעוררי השראה, השנה גיליתי לראשונה את המסורת ולא הספקתי להתארגן כראוי, אני מגישה פה רשימה חלקית ביותר.
השעה 22:30 ובעוד שעה וחצי אהפוך לדלעת והראשון לספטמבר יגיע, אז אני ממש חייבת להזדרז:
הבלוג של יונית צוק, מעיין נובע של כל, אבל כל מה שצריך לדעת על בלוגיניג. כולל הכל. וגם שיתופי פעולה, פירגונים, רעיונות, הדרכות והמון דברים שבאמת לא ידעתי שאני רוצה לשאול ולא היה לי את מי.
יש לי וידוי קטן, אני סטוקרית של הבלוג של נתלי תמיר. אני קוראת, נושמת, לומדת את מה שהיא עושה שם, שזה קסמים. למקרה שרציתם לדעת.
3# הביתה
הבלוג של דנה עדי ותמר הוא הבלוג שהכי הייתי רוצה להתארח בו. (לבחורה מותר לחלום) בלוג שהוא מקדש לבתים אישיים שמבטאים בדיוק את הנשים שחיות בהם. חלום.
לצערי הרב אני מדווחת שהבלוג ירד מהאוויר. כולי תקווה שהוא יחזור מתישהו.
הבלוג של עופרי זוטא, עדיין בבניה אבל אני כבר מריחה את הבישולים, צוחקת ובוכה מהסיפורים.
(מבטיחה לעדכן קישור כשהבלוג יעלה)
עלה. יאללה תכנסו, לא עושה עניין מאוכל.
זהו להפעם.
