כישלונות
כישלונות.
הכישלונות שלי הולכים איתי רחוק.
באמת, זה בכלל לא משנה כמה פרויקטים טובים עשיתי, ועשיתי, יש לי לקחות חוזרות של שנים, שעיצבתי להן את הבית ואז לאחיות שלהן ואז להורים ואז את הבית השני שהם קנו.
(אלוהימה, אני כבר עובדת בזה מלא מלא שנים)
ובכל זאת הולכים איתי בלב כל הזמן הפרויקטים שלא הצלחתי לסיים,
האנשים שהסתכלתי להם בעיניים ואמרתי אני מצטערת אני לא יכולה ללוות אתכם יותר.
או נכון שאמרתי שזה אפשרי אבל זה לא.
בכל פעם זה מרגיש לי שבר,
ההבטחות שלי ששברתי.
כי ככה זה מרגיש לי שהבטחתי ואז לא יכולתי לקיים.
אני זוכרת כל אחת מהן, את הטעויות שעשיתי, מחוסר ניסיון ומחוסר רגישות ומחוסר תשומת לב.
גם אלה שהיו מבחירה בעצמי,
(כשאני מסתכלת עליהן הן לא נעימות לי יותר)
בדיעבד אני יודעת שהיו חייבות להיות.
טעויות חייבות להיות וגם כשלונות.
בכל פעם אני רוצה ללמוד מהן יותר, לתפוס רגע בזמן ממש לפני שמשהו קורה ולא לעשות אותן.
בחלק מהפעמים זה אפשרי ובחלק לא.
ואז אני נכשלת ומאכזבת.
כן, גם את עצמי.
אני מסתובבת עם המילים האלה כבר כמה ימים עם כל אווירת חשבון הנפש והניקיון של השנה החדשה, חשבתי להניח אותן כאן ולתת להן מקום.
ואולי הן ירחפו להן הלאה כמו עננים ברוח הסתווית.
ובתמונות, דווקא הצלחה ❤️🩹
תגובות