עיצוב מבריא מתנות שקיבלתי ונתתי

איך הכל התחיל ומה זה בכלל עיצוב מבריא?

לפני יותר משלוש שנים הגעתי לפגישה עם אישה, היא ספרה שיש לה סרטן בחיים, שהיא לא מתכוונת לתת לו להרגיש בבית אצלה בגוף. שהיא תראה לו בנימוס את הדלת. ובמקביל היא תבנה לעצמה בית הבראה, מקום להבריא ולחיות בו מוקפת בהרמוניה ויופי.

הרגשתי כאילו מישהו היכה בגונג מעל הראש שלי, "אני. אני אבנה לך את בית ההבראה הזה." היא הסתכלה עלי, ראתה את הדמעות בעיניים, ונתנה לי לבנות לה בית, בצלמה.

תמונות מבית ההבראה של עידית צילומים: הגר דופלט

מאז פגשתי נשים בדרך, כל אחת מהן נתנה לי תובנה, חידדה לי איזה חלק במתנה הזאת, עיצוב מבריא.

פגשתי אישה שנפרדה מבעלה, הייתה לה דירה שכורה קטנה ופשוטה, יחד יצאנו להפוך אותה לבית. בית מעצים לחגוג בו את העצמאות, הכוח והייחודיות שלה.

בית שמלא ברקמה, בחכמה עתיקה, בלחישות של כשפים ובדורות של נשים שרוקדות יחד מול ירח מלא.

כמה חודשים אחר כך היא חזרה הביתה מהרבנות וידעה שיש לה מקום, לבחור בו בעצמה. ללמוד איך מתחילים מחדש.

אישה אחת חלמה בית צילומים: ענבל נהיר

פגשתי אישה שאיבדה בית בפינוי גוש קטיף,

זקופה וגאה.

שהרגישה שבניית בית משלה הוא משימה טעונה. היא הרגישה מרוחקת, חסרת אמון לא מחוברת רגשית. דיברנו על הדרכים להטעין משמעות בבית החדש, להפוך אותו לשלה. הרבה חמלה הייתה בשיחה הזאת.

בבית, בסופו של דבר היו המון צבע, לא דווקא באופן שהיינו חושבים שמתאים, ואבן משתלבת, חומרית וחמה. וצלילים של חליל נישאים ברוח.

פגשתי אישה בשליש השלישי להריון, שידעה שהיא הולכת ללדת בבית אבל הרגישה שחסר לה חיבור. שהיא לא מרגישה שהבית מבטא את האישיות שלה ושל המשפחה שלה, היא סיפרה לי שהם אוהבים לצאת לטבע, לייבש פרחים, לעשות קומפוסט, ואיפה כל זה בבית שלהם?

יצאנו לגינה ואספנו ענפים כדי להשלים את העיצוב.

פגשתי גם אישה שהמילים עיצוב מבריא פשוט דיברו אליה, באיזה שהו רובד, רגשי מעומעם. היא ידעה שחסר משהו, לא בדיוק ידעה מה.

הסברתי שלעתים החיבור מגיע מהיצירה, מלקיחת האחריות על עצמנו. תוך כדי בחירת דברים פשוטים כמו שטיח ווילון מתחיל להיווצר חיבור.

לפעמים צריך לעמוד כמה שעות על סולם כדי שהמקום יהיה מושלם. forest- original art place

דיברתי עם אישה ששאלה אותי בחיוך, "אפשר רק עיצוב? בלי ה-מבריא?"

"בטח" עניתי "אני אוהבת עיצוב."

לא תמיד צריך לשים תוויות על על דבר, לפעמים זה מספיק להרגיש. ולתת לדברים להיות מה שהם כבר.

שינוי שמתחיל מבחוץ

ואולי הכל התחיל לפני המון שנים, ברצון שלי לתת ביטוי חיצוני לשינוי פנימי,

ניסיתי להסביר במילים את הרעיון שלי אבל היו לי רק שאלות. (אותן אפשר לקרוא בפוסט הזה מה זה עיצוב פנים מבריא? )

אבל היה לי זיכרון, התחושה הזאת שעשיתי קפיצת גדילה, שהשתניתי,

אבל מבחוץ נראיתי אותו הדבר. האנשים הקרובים אלי לא יכלו לראות את השינוי, הם התייחסו אלי בדרך שבה היו רגילים תמיד,

הרגשתי שאני צריכה לעשות משהו חיצוני שיגבה את השינוי, כמו תספורת או מלתחה חדשה, אבל לא היה לי אומץ.

אז לא ידעתי שיש דבר כזה סטיילינג אישי, התחלתי לבד, בעדינות להראות שאני אחרת.

זה עודד אותי להמשיך ולהתקדם, חיזק אותי להיות יותר מי שאני.

הבנתי ששינוי חיצוני משפיע על הפנימי ולהפך.

התחלתי להשתמש בביטוי עיצוב מבריא כי הוא סימל בשבילי את הדרך הזאת, שדרך אמנות ואסטתיקה תומכת בשינויים שעוברים עלינו.

כשלמדתי אדריכלות (בויצ"ו חיפה לפני כמעט מיליון שנה) דיברו איתנו על המעטפות, הגוף הוא המעטפת הראשונה שלנו, הבגדים היא השנייה.

אחריה הבית שלנו, ואחריו השכונה, המרקם האורבני כלומר העיר או היישוב שבו אנחנו חיים. כל אחת מהן מקיפה אותנו בדרך שונה, מעניקה לנו חיבור, הגנה שייכות.

רחוב מסויים יכול לגרום לנו לתחושת ניכור מטרידה ורחוב אחר לתת לנו חיבוק עוטף. אם נדע לתכנו את הסביבה שלנו נכון נוכל להנות מהרווחה של סביבה מחבקת.

בהמשך קראתי מאמרים על ההשפעות הפסיכולוגיות של אדריכלות, ההשפעה של תאורה, אור טבעי, ארגונומיה וחומרים על התחושות שלנו. כל אחת מאיתנו יודעת יש מקומות שמיד גורמים לנו להרגיש בבית, שמושכים אותנו להשאר בהם.

המידע הזה ישב באיזו מגרה אצלי בראש או בלב עד הרגע הנכון לצאת החוצה.

ועכשיו זה הזמן.