בית, רגש, בלוג #5 קרן בר

הפורמט בית, רגש, בלוג,

נולד מתוך הרצון שלי לחקור את המושג בית ולהבין מה אנחנו, כמעצבות פנים והום סטיילינג (שמתכננות ומעצבות כל כך הרבה בתים) עושות כדי ליצור בית, לעצמנו וללקוחות שלנו. כלומר בתפר שבין האישי למקצועי.

בכל חודש אארח כאן מעצבת, שהיא גם בלוגרית ואבקש מהן להתייחס למושגים הבאים.

מוכנות? מתחילים.

את קרן בר אני מכירה מהמרחב הווירטואלי כבר כמה שנים ורק לאחרונה נפגשנו באמת.

קרן היא כמו פיה שמפזרת קסם, היא מקסימה ונדיבה ומלאה בסטייל.

ומה שהכי כיף בקרן זה שהיא לא שומרת לעצמה שום דבר, היא משתפת בכל הסודות המקצועיים. והיא שמה לעצמה למשימה לגרום לאנשים להתאהב בבית שלהם דרך הבלוג וסדרת הטיפים המעולים שהיא מעלה בכל שבוע לדף הפייסבוק שלה.

מוזמנים להכיר אותה מקרוב.

שמי קרן בר, בת 38, נשואה ליובל ואמא לאיליי (6.5) ונלה (2.5). תמיד חלמתי להיות מעצבת, אבל החלטתי לעשות תואר מעשי יותר, אז בחרתי ללמוד עבודה סוציאלית. בסוף התואר, הרגשתי שזה לא מספק אותי והחלטתי לנסות להתקבל לעיצוב פנים בשנקר. זו הייתה נקודת מפנה בחיי, בה סוף סוף הגעתי. התאהבתי בעולם העיצוב ומאז אני עוסקת בו. מזה כמעט עשור שאני מעצבת פנים וקצת פחות מכך, בלוגרית. בבלוג שלי Karen B אני חושפת את כל הסודות לעיצוב בית מקסים ונעים.

צילום: הילה לוצקי שפירא

בית זה לא בהכרח מקום, אלא יותר הרגשה, לא המה, אלא המי, האנשים, חיות המחמד והזיכרונות שנרקמים בתוך חלל או אפילו נקודת זמן מסוימת. אחד האתגרים שלי כמעצבת פנים הוא לחקור את הרגלי החיים, הסגנון והצרכים של האנשים שמתגוררים בחלל מסוים ולהפוך אותו לבית האישי שלהם באמצעות פענוח של הטעם, האופי וההתנהלות היום יומית. בסופו של דבר, התפקיד של המעצבת הוא להבין את המכלול הזה ולתפור אותו לכדי בית שירגיש רק שלהם. לכן, אף דירה שאני מעצבת לא נראית כמו הקודמת, כי אני מאמינה שלכל אחד מגיע בית עם הסגנון האישי שלו.

בית. צילום: שירן כרמל.

הרבה אנשים לא מודעים לכך, אבל התהליך של עיצוב הבית הוא תהליך בו מעורבים המון רגשות. זה אולי נראה פשוט לבחור את האלמנטים והפריטים השונים לבית, אבל כשזה מגיע לבית שלך, זו הופכת להיות משימה מורטת עצבים וכל החלטה הופכת לגורלית במיוחד. הרבה פעמים, אנשים חוטפים ״רגליים קרות״ אחרי שנעשתה בחירה ומפקפקים בה. חוויתי את זה באופן אישי כשהזמנתי ספה לבית. זו הייתה ספת החלומות שלי, עליה חלמתי חודשים רבים ועם זאת, רגע אחרי שהזמנתי הייתי בטוחה שעשיתי טעות מרה. התקשרתי לאמא שלי שאמרה: ״קרן, זו לא הספה האחרונה שתזמיני בחייך״. המשפט הזה מיד החזיר אותי לפרופורציה והצלחתי להתגבר על האמוציות שתקפו אותי. היום, אני כל כך שמחה שדבקתי בבחירה שלי ומאוהבת בספת החלומות שלי.

תמונות של רגש מתוך הסלון של קרן בר צילומים: קרן בר.

תוכלו לקרוא על זה פה.

ההשראה הכי גדולה שלי היא האנשים. לכל אדם יש את הסיפור האישי שלו: ההיסטוריה המשפחתית, התחביבים, האהבות והאנשים שמקיפים אותו. כשאני בונה לוח השראה לעיצוב דירה, אני תמיד מחפשת את ההשראה מתוך הסיפור האישי של המשפחה. לדוגמה, בבית אותו אני מעצבת עכשיו, יש אילן משפחתי מיוחד במינו: סבא פרופסור לכימיה, אח של סבתא שהיה מראשוני הרוקחים בארץ ואבא אנטומולוג (חוקר חרקים). לוח ההשראה של הבית הזה, משלב את הסיפור המשפחתי היפה הזה. אני כבר מחכה לראות איך הוא יראה, אבל בינתיים נהנית מלוח ההשראה שייצרתי עבורם.

לוחות השראה בעיצובה של קרן בר.

אחד הפרויקטים המרתקים ביותר שעיצבתי, הייתה דירת באוהאוס לשימור בתל אביב. הדירה שלא שופצה באופן יסודי מזה 86 שנה, הייתה מלאה באלמנטים מדהימים משנות השלושים: חלונות עץ, אריחי בטון וקירות לבנים. אחד הערכים שליוו את השיפוץ היה שילוב של הישן והחדש, כך שהרבה אלמנטים מקוריים של הדירה, שולבו בעיצוב המחודש. זה היה מדהים לראות את שכבות הזיכרון שהצטברו בדירה לאורך השנים ואיך ניתן להשתמש בהן בעיצוב החדש.

זיכרון. צילום: שירן כרמל.

כשהייתי ביסודי, עשו עליי חרם בכיתה שנמשך ארבע שנים (ב׳-ה׳). שנים אחר כך, היה לי מאוד קשה להרגיש שייכת. כשנכנסתי למסגרת או לקהילה חדשה, תמיד הרגשתי שאף אחד לא אוהב אותי, עד שהבנתי שזה לא שלא אוהבים אותי, אלא שפשוט לא מכירים אותי. היום, כשאני נמצאת במקום עם אנשים חדשים, אני צריכה להזכיר לעצמי את זה ולחכות שהקשר הראשוני ייוצר ושאני אוכל להרגיש את השייכות הזו. אחד הדברים שאני הכי אוהבת בעצמאות ובבלוג, הוא תחושת השייכות לקהילה. אני יכולה לייצר לעצמי את הקהילה שלי או למצוא את עצמי בקהילות אחרות. הדבר הכי אהוב עליי בקהילות, הוא שאני יכולה ליצור את הקשר ואת השייכות אונליין ואז באוף-ליין, הרבה יותר קל לי להיפתח ולהיקשר.

שייכות צילום: סטודיו רן ארדה

שייכות. צילום: שירה גנני

שייכות. צילום: אביבית ויסמן.

כששואלים אותי מהם הערכים של הבלוג שלי, אני עונה שהם נדיבות, אותנטיות ואישיות, כאשר הערך הכי עליון של הבלוג הוא נדיבות. בבלוג ניתן למצוא טיפים לעיצוב הבית, לינקים למוצרים, צבעים וחומרים בהם השתמשתי בכל עיצוב וים של ידע בנושא העיצוב. אני מאמינה מאוד בנדיבות הזו ומשתדלת לתת כמה שיותר מידע נגיש ובחינם לקוראות הבלוג. הפידבקים שאני מקבלת הם מדהימים ותמיד כיף לי לדעת שמישהי קראה פוסט ויישמה בבית.

בהתחלה, הייתי בטוחה שהבלוג ישמש אנשים ללא ידע קודם בעיצוב, עד שגיליתי שהמון מעצבות עוקבות ולומדות מהבלוג שלי. זה ריגש אותי במיוחד, כי ידעתי כמה קשה להיות מעצבת מתחילה. כשיצאתי לעצמאות היו לי המון סימני שאלה. איפה מתחילים? לאן לוקחים את הלקוחות בימי קניות? מה עושים כשלקוח מתקשר אחרי שעות העבודה ועוד המון דברים שלא ממש לימדו אותי בלימודים. מתוך הצורך בלמידה ממעצבות אחרות, לפני מספר שבועות ובהתרגשות רבה, פתחנו יחד, מיטל אשכנזי פומרנץ ואני, פודקאסט חדש. בפודקאסט אנחנו מדברות על כל הנושאים שמעניינים מעצבות עצמאיות. בכל שבוע שני, אנחנו מראיינות נשים מופלאות ולומדות על נושא אחר: מיתוג, חוק הנדל״ן, שיטות עבודה, לוחות השראה והתנהלות מול לקוחות. מסתבר שהנדיבות משתלמת, כי אנחנו נהנות מכל רגע ומקבלות כל כך הרבה.

נדיבות. קרן בר ומיטל אשכנזי פומרנץ משתפות פעולה בפודקסט שפכטל

צילום משמאל: שירה גנני.

תודה קרן שהיית פה עם הלב הענק שלך.

כדי לראות ולקרוא את כל הטיפים של קרן, והיא לא מסתירה כלום,

מוזמנים לבלוג ולדף הפייסבוק,

וכמובן לפודקסט, שפכטל - קפה ועיצוב.