בית רגש בלוג #15 גבי זיו
עודכן: 16 באוג׳ 2022
בפרק ה-15 של הסדרה אני שמחה לארח בבלוג את גבי זיו.
לפני כמה שנים כשהתחלתי לכתוב על הקשר בין עיצוב לבין רגש ורווחה אישית פנו אלי כמה נשים, שותפות לדרך שהתרגשו שאני נותנת במה לגישה שהן כל כך מאמינות בה. אחת מהן הייתה גבי. מאז אנחנו עוקבות אחת אחרי ההתפתחות של השנייה, מפרגנות ואפילו יצא לנו להפגש.
כפי שתכף תוכלו לראות ולקרוא בעצמכן לגבי יש שפה ייחודית ומדוייקת, והיא יוצרת את הבתים הכי אישיים. יקרה, הבמה שלך.
אני
שמי גבי זיו, בת 47, נשואה באושר ואמא לשני בנים מדהימים.
גרה על ההר בקציר בבית עץ קטן עם כלבה ו 3 חתולות, גינה והמון עציצים.
אני יוצרת ומלבישת בתים הוליסטית, הקושרת בין בית לרגש, בין חומר לרוח ומעצבת תוך שמירה על הסביבה ומתוך כבוד לאדם ולאדמה.
גבי. צילום: זיו אלפי.
חדר שינה. צילום: שירן כרמל.
צילום: גבי זיו.
צילום: גבי זיו.
בית
בית בשבילי, בראש ובראשונה, זה קרקע. אני זוכרת את התחושה שהרגשתי כשעברנו לגור בבית משלנו, אחרי שנים שחיינו בשכירות. באותו היום נוצר בי שקט שלא היה בי לפני כן. ידעתי שאיש לא יוכל להזיז אותי יותר או להחליט עלי – מה מותר לי ומה אסור בביתי שלי – הרגשתי שאני יכולה להצמיח שורשים. סוף סוף הייתי חופשיה. ליצור ולטפח את הבית שלי זאת דרך לבטא את עצמי. אני אוהבת ליצור דברים בידיים, לעבוד עם חומרים שונים, לשפץ ולבנות. אני חושבת שעיצוב של בית זה תהליך של דיוק שאין לו סוף כי הוא מבטא את הפנימיות שלנו ומשתנה ביחד אתנו כל הזמן. בית זה מקום לצאת ממנו אל העולם – לכבוש, להעז ולהגשים וזה מקום לחזור אליו – אל האנשים ששמחים לקראתי, אל חלקת האלוהים הקטנה שלי. אבל מעבר לכל, "להיות בבית" זאת פשוט הרגשה.
תמונה של בית. צילום: שירן כרמל.
צילומים: גבי זיו.
רגש
אפשר לומר שאיפה שהלב שלי נמצא שם אני נמצאת ואני לא יכולה אחרת. אני אדם רגיש ורגשי לטוב ולרע. אני יודעת לשמוח, ליהנות, לאהוב ולהתרגש בעוצמות. כמו גם להכיל אחרים והבין בדיוק מה הם מרגישים וצרכים. לצד זה שנים הייתי שטופת פחדים אשמה ומבוכה שניהלו והגבילו אותי. בתור מטפלת וכאדם מאוד מודע העמקתי בעולם הרגש והפכתי אותו למומחיות. ההתבגרות יחד עם הרבה שנים של עבודה רוחנית והתפתחות אישית הביאו אותי למקום שאני יכולה לבטא את הרגש שלי דרך היצירה ולצאת עם זה לעולם. לפני כן הייתי פגיעה מידי מכדי להביא את עצמי כל כך חשופה לקדמת הבמה.
תמונות של רגש. צילום: שירן כרמל.
צילומים: גבי זיו.
18 שנים המרחב הטיפולי היה המגרש הביתי שלי. חקרתי את הקשר המרתק בין גוף לנפש, בין החומר לרוח. הטיפול ריתק אותי והיה כל עולמי. הרגשתי שאני לגמרי ביעוד שלי. זה גם מה שאמרו לי כולם. עד שיום אחד, לפני כמה שנים, היוצרת שבי (שנדחקה וכמעט נשכחה) זקפה את ראשה והחלה לבעוט ולבקש לבוא לידיי ביטוי.
מאחר שלא ממש ידעתי מה קורה לי ולאן לקחת את התשוקה שהתעוררה בי, התחלתי לשפץ רהיטים וליצור כל מיני דברים מג'אנק במרפסת הבית. הדחף ליצור והצורך בשינוי המשיכו לבעבע בי ולטלטל את ספינת חיי. אז הקמתי את טרנספורמה ופתחתי סטודיו ועלו המון שאלות על המשך הדרך. אחר כך העזתי להוציא מהמגרה חלום כמוס ונרשמתי לקורס להלבשת הבית. מאחר שהייתי מאוד מזוהה עם המטפלת שבי נוצר בתוכי קונפליקט. הראש אמר דבר אחד והלב ביקש דבר אחר. אבל ככול שהתשוקה והרעב לעצב הלכו והתגבשו, הלכו וגברו, כך החיבור לקליניקה התרופף ונפרם.
היום, בגיל 47 אני בעיצומה של הסבה מקצועית והחלום קורם עור וגידים. השאלות שהכי מרתקות אותי כרגע הן איך יוצרים אווירה ותדר באמצעות עיצוב? ואיך מאבחנים, באופן המדויק ביותר, לאיזו אווירה כל אדם זקוק במרחב הביתי שלו? כי יש המון דברים יפים, אבל לא כל דבר יפה יתמוך אותנו בצורה המיטבית וייצור עבורנו את תחושת הבית לה אנחנו באמת זקוקים. וכך, אני מוצאת את עצמי שוב, חוקרת את יחסי הגומלין בין חומר לרוח, רק מכיוון אחר.
שייכות
המילה שייכות מעוררת בי צורך להיעמד על הרגליים האחוריות ולבעוט חזק. כאינדיבידואליסטית שזקוקה להמון חופש אני מתרחקת מקהילות סגורות וכפייתיות כמו גם ממנהגים ומסורת. יש לי מצפן פנימי חזק שמראה לי את הדרך, אבל אני מאוד נאמנה ומסורה לתא המשפחתי שלי ולאנשים שאני אוהבת וכמו כולם אני רוצה להיות חלק, להרגיש שייכת, רצויה ואהובה.
תמונות של שייכות. צילומים: גבי זיו.
חדר. צילום: שירן כרמל.
גם שייכות. צילום: הדס עמיר חפץ.
זיכרון
תמיד נדמה לי שאין לי זיכרונות. שאני מוחקת תיקיות שלמות מהזיכרון המודע שלי. אחד האתגרים שלנו כבני אדם הוא להשתחרר מזיכרונות ששקעו בנו ומנהלים אותנו מתחת לפני השטח. מצד שני הזיכרונות שלנו מעצבים אותנו והם חלק מהחומרים מהם אנחנו עשויים. בית אישי הוא בית שמביא לידי ביטוי את כל מי שאנחנו. את מה שעברנו, את מה שאנחנו היום ואת מי שאנחנו שואפים וחולמים להיות.
צילום: גבי זיו.
צילום: שירן כרמל.
תמונות של זיכרון. צילום: גבי זיו.
השראה
כל מה שמגיע אלי דרך החושים, נוגע לי בלב ומפעים אותי - הוא השראה בשבילי. מוזיקה, טעמים, תחושות, צבעים, הטבע, מפגשים עם אנשים, אמנות ועיצוב, המילה הכתובה, ארצות רחוקות.. אחד הדברים שמעוררים בי השראה עצומה זה ג'אנק, בתי מלאכה ושווקי פשפשים. אני לא יודעת לגמרי להסביר את זה. אולי זה בגלל הפוטנציאל היצירתי שטמון בהם, אולי כי יש לי משיכה לקסם ולסיפור החבוי בישן, במחוספס ובמשופשף. זאת אהבה שמתחברת לראיה הוליסטית ולערך של קיימות כדרך חיים. קשה לי עם החיבור בין תחום הלבשת הבית לבין תרבות הצריכה. ואני מאמינה שאם יש מוכנות לתהליך יצירתי אפשר ליצור בתים ייחודיים, מרתקים ומופלאים מפריטים ומחומרים בשימוש חוזר. ומבחינתי, אם אצליח להנכיח את הגישה הזאת בעולם העיצוב, מימשתי את השליחות שלי.
ההשראה נמצאת בכל מקום. צילומים: גבי זיו.
מילה שלי - עומק
שום דבר אצלי הוא לא פשוט ככה. אני מחפשת לרדת לעומקם של דברים. לראות את הדברים מהפרספקטיבה הכי רחבה ולרדת עד לרזולוציות הכי נמוכות. הכל אצלי זה תהליך. אני מחפשת את המעבר שבמעבר. את הזיכוך, את הדיוק, את הרובד הכי נסתר, את האמת הכי גדולה.
אני רואה את השכבות השונות, את הרבדים הנסתרים.. אני עצמי מורכבת מאוד וככה אני חווה וצולחת את החיים – בחקרנות, ביסודיות, בהתפתחות מתמדת, בשאילת שאלות, בהבנת תובנות.. יש בזה צדדים יפים ומרתקים ויש בזה צדדים מתישים ומייסרים אבל זה חלק בלתי נפרד ממני ואני פשוט לא יודעת לעשות אחרת.
עומק. צילומים: גבי זיו.
תודה גבי שהיית פה עם המחשבות שלך על בית ועל רגש.
שמחתי מאוד לארח אותך, זה הרגיש קרוב.
עוד על גבי והבית בנפלא שהיא עיצבה למשפחתה תוכלו לקרוא כאן: הכל נפל למקומו הנכון כתבה במגזין -Xnet. מוזמנות להמשיך לעקוב אחר גבי בדף הפייסבוק Transforma ובאינסטגרם בדף עם אותו השם.
נשמח אם תשתפו אותנו בתגובות במשהו שאהבתן במיוחד, או בגילוי חדש, זה תמיד מרגש לקרוא.
