• keren oren

בית רגש בלוג #14 סוקולינה רינת טל

עודכן ב: 27 ינו 2021

יהו! פוסט חגיגי לטו בשבט.

האמת יש פה צרוף מקרים מהסוג שקשה להאמין שלא תכננתי. כבר כמה זמן שאני רוצה לפנות לרינת ולארח אותה בבית רגש בלוג, והפוסט הזה מגיע בזמן לחג הכי ירוק בשנה.


את רינת טל, שהיא סוקולינה, או כמו שאני קוראת לה בלב קרייזי פלנט ליידי, אני מכירה רק מהרשת.

נפגשתי איתה דרך דקלה מנחם טבת שהתארחה פה בבלוג. הצצתי ונשמתי נעתקה.

יש ברינת חיות מתפרצת, כמו טבע פראי, תוכלו לראות את זה בתמונות, מתוך האלבום הפרטי, משפחתי, מקצועי שלה, ולקרוא במילים שהיא כתבה פה.

כשפניתי אליה היא חזרה אלי בטלפון בכזו שמחת יצירה, לקחה על עצמה את האתגר לכתוב יותר אישי וזה היה רגע מעורר השראה מבחינתי.

היא מאוד נדיבה עם הידע שלה היא תגרום גם לכן להתאהב (בה) ובצמחי בית, אם רק תתנו לה.


אני

הי, אני רינת (או סוקולינה) ואני מעצבת חללי פנים עם צמחים, או: פלנט-סטיילרית.

נולדתי וגרתי בתל-אביב רב חיי. לפני שנה וחצי עברתי עם משפחתי לעתלית.

אני אוהבת עיצוב, צמחים, ואנשים, אוהבת מילים ותמונות. ועוד כמה דברים.

עוד רגע בת 40, וגם בן-הזוג. הוא איש של מערכות מידע ובו בזמן של גופנפש, הוא מעביר סדנאות על ריכוז ופרודוקטיביות, ומנסה לעזור גם לי בזה (-: . הוא משתף פעולה עם רב הקריזות העיצוביות שלי ומקבל אותי עם כל הצמחים שאני מביאה הבייתה. רק לפעמים הוא מזיז אותם בטעות.

יש לנו בן 7.5 ובת 3.5, והם אדירים, ומעבר לזה אני לא יכולה לתאר אותם במשפט (-:

רינת טל בין העציצים בבית
זו סוקולינה. רינת טל. פלנט סטיילרית

רינת בבית הגידול הטבעי שלה. תמונות מהאלבום האישי.

רינת והבן שלה. הכי בבית בין הצמחים

בית

הבית מתעצב ומתפתח איתנו כל הזמן. כמונו, הוא אינו סטטי. אני אוהבת עיצוב "איטי" ואני אוהבת דברים בתנועה – שיש להם עבר, בתקווה עתיד, ושרצף הזמן ניכר עליהם. שיש מספיק ותק מאחוריהם, או לפחות לפניהם, כך שיספיקו להפוך בעלי משמעות למישהו.

צמחים הם הממלכה שמחברת בין הבית הדומם לכאורה (כי רק העין לא מבחינה בשינויים), לבין מה שחי ובתנועה.

בית זה החופש להיות אני. 4 קירות וגג יכולים להיות גם רק מחסה מהקור. בשביל להרגיש בבית, כל כולו צריך לאפשר לי ולעודד אותי להתקרב לעצמי. המבנה צריך לתמוך בצרכים שלי ולאפשר לי לפעול בחופשיות, העיצוב צריך לשקף אותי - וגם להתגמש ולאפשר לי להשתנות. והאנשים, כמובן שצריכים לתמוך בי בלהיות אני - וזה לא מובן מאליו. הבית הוא הממלכה שלי, ובביתי אני מלכה. כל אחד צריך להיות המלך או המלכה בממלכתו\ה.

למבקר, מה שנותן לחלל את התחושה של בית - זה הרושם שיש כאן מלך. שמישהו כאן מרגיש בבית, למישהו כאן אכפת. שיש מי שבחר בתשומת לב, שמשקיע ומטפח. צמחים חיים הם עדות ניצחת לכך שלמישהו אכפת. אבל לא רק צמחים.

---

לעולם, לעולם, לעולם לא ישעמם לי בבית. תמיד יהיה פרויקט שמחכה, פינה לעצב מחדש. בכל יום ושבוע הצמחים מחליפים מקומות. חפץ או צמח חדש שמגיע הבייתה יכול להניע תנועה בכל הבית - חפצים אחרים, צמחים ושידות מתארגנים מחדש כדיי להתאים לו ואלו לאלו ויוצרים קומפוזיציות חדשות. יש פרויקטים שבוערים לי בידיים אבל אני יודעת שייקח לי חודשים להגיע אליהם.

הבית הוא המקום שלי להגשים פנטזיות עיצוביות. הוא הקנבס שלי, שאפשר להמשיך לעולם לצייר עליו שכבות על גבי שכבות, להשפריץ עליו צבעים. כי מה הכי גרוע שיקרה, זה לא ייצא הרמוני? אז נצבע מחדש. הבית הוא המקום להעיז, להתבטא, להיות חדשני, לצאת מהכלל, כי איפה אם לא פה?

אני חושבת לצבוע מחדש את הקיר הכתום.

רינת טל על הספה הכתומה בבית בתוך ג'ונגל של עציצים
רינת טל בבית על רקע הקיר הכחול. מחזיקה עציצץ ענק ביד

לעולם לעולם לעולם, לא ישעמם לי בבית. תמונות מהאלבום האישי.

פרט שרשרת תפילה תלויה על קיר מטוייח. מתוך פרויקא פלנט סטיילינג של סוקולינה.

בית. מתוך פרויקט פלנט סטיילינג.


רגש

יש לי עניין עם רגש. אני טובה בלשמוח. פחות טובה עם רגשות שנחשבים שליליים. האימהות הייתה בשבי