בלוז הבית החדש
יש משהו שאני חושבת שלא מדברים עליו מספיק,
אני קוראת לו בלוז הבית החדש.
אנחנו עומדות בבית אחרי שבנינו אותו מאפס או שיפצנו בהמון השקעה ומשהו שם לא לגמרי עובד.
(כמו אחרי לידה או חתונה) דווקא כשאנחנו אמורות להיות כל כך שמחות ומאושרות,
הרבה פעמים עולה עצבות.
אנחנו "אמורות" להיות על גג העולם אבל אנחנו מותשות ומוצפות ומבולבלות.
פתאום הבית מרגיש גדול מידי,
או קטן מידי, או לא מתאים מספיק.
פתאום קופצים לנו מול העיניים כל ליקויי הבנייה והטעויות שעשינו, או לא הבנו את המשמעות שלהן בזמן.
וזה מציף.
מאוד.
אז אני כאן כדי לתת לזה מקום ולהגיד, זה קורה. זה נורמלי. זה יעבור.
זה קורה לטובות ביותר.
(גם לי)










תגובות