תוצאות החיפוש

תחפושת ארנב שתשמח כל אמא וילד, או אבא וילדה. אני מאוד אוהבת להכין תחפושות, מגניבות כאלה, לא צפויות. בעיקר אני אוהבת להכין תחפושות לתינוקות וילדים. גם כי הם כאלה קטנים ומתוקים וגם כי אני אוהבת את האתגר, ליצור תחפושת שתיהיה נוחה והם לא ירגישו בכלל שהם מחופשים. במשך השנים הייתי משכנעת את כל החברות שלי לתת לי להכין תחפושות לילדים שלהן ובאמת הייתי צריכה להתחנן ולהכריח. ממש מוזר אבל הן העדיפו לקנות. טוב, בנות מה יהיה? מי רוצה לקנות תחפושת?! הכל השתנה מאז ששי נולדה. אני יכולה להכין לה כמה תחפושות שאני רוצה. כיף גדול. השנה, היא כמעט בת שלוש, היא בקשה להתחפש לארנבת, ליצן, חיפושית משה רבינו ופיל (!) ומה אתם חושבים? זה בדיוק מה שהיא תקבל. אז חשבתי לשתף איך להכין תחפושת של ארנבת מקפוצ'ון ישן, לבד בכמה צבעים, דבק טקסטיל וחוט ומחט. בלי מכונת תפירה. מינימום מאמץ ומקסימום כיף. משהו שיראה לך אפשרי גם אם את לא חובבת יצירה מושבעת (כמוני). אז מה צריך? קפוצ'ון ישן. תכלס, גם חדש יעבוד אחלה. לבד בצבעים: לבן, ורוד, אדום, ירוק וכתום (חתיכה גדולה של לבן וקטנות משאר הצבעים). חוט רקמה (למשל לבן, ורוד או תכלת.) ומחט סיכות תופרת מספריים דבק טקסטיל. אפשר לקנות בחנויות דברי יצירה, ציוד לתפירה או כלי כתיבה. שבלונות להדפסה. מצורפות לפוסט, אפשר להוריד למחשב ולהדפיס על נייר רגיל בבית או בבית דפוס. איך עושים? שלב ראשון: אוזניים. כי כל ארנב צריך אוזניים, אחרת איך נדע שהוא לא שפן. גוזרים את דוגמת האוזניים מהנייר, 4 אוזניים גדולות בלבן ו-2 אוזניים קטנות בורוד. מצמידים את השבלונה ללבד בעזרת סיכות התופרת וגוזרים לפי הצורה. מצמידים כל זוג אוזניים יחד ומדביקים בדבק טקסטיל, שתי שכבות בד יהפכו את האוזן לקשיחה ויציבה. מצמידים את האוזניים הורודות למקומן, כמו בתמונה, ומדביקים גם אותן. אפשר להוסיף תפר קישוט בחוט ריקמה, אבל ממש לא חובה. מחברים את האוזניים לקפוצ'ון בעזרת מספריים, יוצרים שני חתכים, בשני צידי הקפוצ'ון (איפה שיהיו אוזני הארנב). כל חתך ברוחב האוזן שהכנו. הופכים את הקפוצ'ון מכניסים את האוזניים למקומן ותופרים בחוט ומחט. שלב שני: בטן. גוזרים את האליפסה מהלבד הלבן, בעזרת השבלונה המתאימה, בדיוק כמו שהכנו את האוזניים, מדביקים לקפוצ'ון עם דבק טקסטיל, ומחכים רגע שיתיבש. גוזרים לב אדום קטן ומדביקים בצד שמאל (איפה שהלב אמור להיות). הלב מוסיף צבע וקישוט וגם מסתיר לוגו טועה שיכול להופיע על בגדי ספורט. שלב שלישי: זנב. גוזרים חמישה עיגולים מלבד לבן, בעזרת השבלונה המתאימה. מקפלים כל עיגול לחצי ושוב לחצי ותופרים את הקצה. כך נוצר מין פונפון. תופרים ומחברים את בסיסי הפונפונים יחד וכך נוצר זר של פונפונים, שנראה ממש כמו זנב ארנב. מחברים לקפוצ'ון בעזרת דבק הטקסטיל ומחזקים בתפר נוסף. אל דאגה התפר לא יראה. שלב רביעי: גזר. גם שלב הגזר מתחיל בשבלונה, בעזרתה גוזרים את הגזר ואת העלים. תופרים את העלים בשורה לאורך המשולש הכתום, אחר כך מקפלים בחצי ותופרים יחד את שני החלקים. הופכים, כדי שהתפרים יוסתרו בחלקו הפנימי של הגזר וממלאים בשאריות הלבד. מעבירים חוט לאורך היקף הגזר, כמו שמכווצים שקית בד, מותחים את החוט וקושרים זהו! זה לא היה קשה מידי, נכון? עוד רעיונות DIY אפשר למצוא פה: מה נעשה אם תבוא מפלצת 5 רעיונות טובים לעיצוב שולחן החג #מצעד_התחפושות #DIY #תחפושתארנב #תחפושתלפורים

חיוך רחב, שיער כסוף קצוץ, כמו ירח. מתמודדת עם סרטן, ככה היא אומרת את זה לא חולה. מתמודדת. אישה של נתינה. שישה ילדים וערמה של מזרנים בפינת החדר, בכל ערב מסדרים אותם בשורה. תעשי את זה פשוט, יהיה פשוט, תעשי מסובך, יהיה מסובך. ככה היא אומרת ומחייכת. הילדים גדלו, יש להם כבר ילדים משלהם. ויש את איתן. זו אהבה. החיוך שלו רחב כמו הלב שלו, כמו הכתפיים, כמו החיבוק. ויש את הרגע הזה וההחלטה הקטנה שלה שעכשיו תורה להיות ראשונה. היא חולמת איך תלבש את הבית הזה, כבגדי תפארתה, מלא בארגמן וזהב. יחד יצרנו בית. עם גוונים של מים, גשם שיורד ונהרות שזורמים, משובצים בצבעי הפרחים. על הקירות שטיחי קיר עתיקים, שאספה במשך השנים. ומעל המיטה מנדלה שיצרתי במיוחד בשבילה, לחגוג את הבריאות שהגיעה בדיוק בזמן. קרן, היא אומרת לי בחצי חיוך, את יכולה יותר. ואני ממשיכה לעבוד, מוסיפה צבעים וסרטים ועוד ועוד ענפים. ואז היא נגלית לפני כמו שמש, המנדלה שיצרתי בדמותה. עכשיו היא וגם אני רוצות לומר לכולן, תעשי טוב ויהיה טוב. עכשיו, לא אחר כך. עוד על הבית של עידית: סיפור על בית יפה ואופטימיות ולעוד תמונות מהבת של עידית צילומים: הגר דופלט

היו לי תכניות לפוסט מושקע לחנוכה, כזה עם רעיונות עיצוב, והוכחות שהוא מצטלם לא פחות טוב מכריסטמס... אפילו שאין לנו שלג, ואדום לבן וקוקה-קולה לא השקיעו מיליונים במיתוג. אבל דלקת גרון... שלי ואז חום של שי... בינתיים הספקנו להבריא, אין פוסט, אבל את התמונות כבר צילמתי... אז מחר נר שמיני של חנוכה, תשקיעו בשולחן חג ותיהנו מכל האור הזה, שרק חנוכייה מלאה יודעת לתת. חג שמח.

היום אני מתכננת לעצמי משימה מיוחדת. אני הולכת להכין קוֹרְמֶה סַבֶזִי. (הק' גרונית כל כך עד שהיא נשמעת כמעט כמו ג') אני יודעת שיש כאלה שקוראים לו חורשט, אבל אצלנו במשפחה אומרים קוֹרְמֶה. (השם חוֹרְשְט שמור לתבשילים אחרים... אני חייבת לברר למה, אבל זה עניין לפוסט אחר.) לפי המתכון של סבתא שָמְסִי (שמש בפרסית). שלמדתי מאמא שלי, כי רק עכשיו נזכרתי לשאול, וסבתא שלי כבר מזמן לא פה. סבתא שלי הייתה אישה חזקה ובעלת חוש הומור מפותח. היא ידעה לצחוק על הכל. היו לה כל מיני אמירות מפולפלות שהיו מוציאות את כל האוויר מכל קיטור מיותר. כנראה שהחיים לימודו אותה מה זה פרופורציות והיא למדה את השיעור. המשפט החביב עלי היה: "לא נעים? לא נעים במילואים!" היא חיה בתנאים שלה עד יומה האחרון. יום אחד כשהייתי בכיתה י"ב, היא לא הרגישה טוב, היא הזמינה מונית, ירדה בעצמה את גרם המדרגות הצר שהוביל לדירה שלה ברמת גן ונסעה לבית החולים. התאשפזה, ורק אז איבדה את ההכרה. היא הייתה בשלנית נהדרת. את כל האהבה שלה לחיים היא הייתה מכניסה לסיר. והיא כל כך אהבה להאכיל. כשהיינו מגיעים אליה לביקור, בכל גיל, דבר ראשון שבו לשולחן. היא הייתה מגישה תבשילים נהדרים. ואז היא הייתה יושבת בחיוך ומסתכלת עלינו אוכלים. המתכון מבוסס על הסבזי, שהוא אוסף של עלים ירוקים ורעננים המקבלים מקום מיוחד במטבח הפרסי. אבל בעונה הזו מצטרף לתערובת כוכב שהופך אותה למיוחדת באמת. תרד בר. את התרד אנחנו יוצאים לקטוף בשדות הבר, אבל בשנים האחרונות גדל אצלי תרד בגינה, בגלל שאני שומרת עליו הוא חוזר ונובט כל שנה ואנחנו נהנים ממנו מאוד. אז מה צריך: העובדה שכמעט כל המרכיבים מגיעים מהגינה הפרטית שלי מרגשת אותי מאוד... בצל גדול קצוץ, או שניים קטנים, צרור פטרוזיליה, צרור כוסברה, צרור סלרי עלים וגבעולים צעירים, צרור תרד בר. אפשר ואפילו רצוי להוסיף צרור של עלי סלק וצרור עלי מנגולד. את הגבעולים הלבנים לקצוץ קטן קטן בבקשה. לימון פרסי מיובש, שחור. מניחים אותו בתוך מגבת מטבח ומועכים בעזרת שורש כף היד. אפשר גם להשאיר אותו שלם, אז לא יהיו בתבשיל חתיכות שחורות קטנות שמתגנבות לפה בטעם מריר חמוץ, אבל שלם הוא לא מוסיף את כל הטעם. במרק של סבתא שמסי תמיד היו חלקים קטנים של לימון שהיה צריך להתחמק מהם. אז אני נשארת נאמנה למתכון. מלח ופלפל, לפי הטעם, חצי כפית של כורכום. (אם אתם בעלי עינים חדות תראו שבתמונה של המרכיבים מצויין כמון, זו טעות שאני מקווה לא לשלם עליה. תוסיפו כורכום.) שעועית שחורה שהושרתהבמים לילה קודם. במתכון המקורי יש בשר, עוף בגרסה היומיומית(בעיקר גרוגרות, שמוסיפות טעם מאוד מיוחד, אפילו שזה חלק עם יחסי ציבור גרועים), ובקר בגרסה החגיגית. אבל אני לא מבשלת בשר. אז בלי בשר. תהליך ההכנה של הסבזי מורכב בעיקר משטיפה, מיון וקיצוץ של כל העלים הירוקים. אמא שלי הייתה עומדת במטבח, אחרי שהשרתה את הפטרוזיליה במים, במיומנות של נינג'ה קוטמת כל עלה מקצה הגבעול. ובדרך מנפה את כל העלים הצהובים או המנוקדים. לפעמים אבא שלי היה עומד לעזור, אבל הוא אף פעם לא היה מצליח בניפוי הפרפקציוניסטי של אמא. יש מין אגדה אורבנית לפיה עקרת בית פרסיה נמדדת לפי היכולת שלה לנקות בדייקנות צרור פטרוזיליה. אנחנו היינו צוחקות עליו, שאם הוא היה רווקה פרסית הוא אף פעם לא היה מוצא שידוך.... אה, אתם גם רוצים מתכון? זוכרים שזה לא בלוג של בישולים? טוב, בזכות חברה שהיא האמא של הבשלניות, יש גם מתכון מסודר: זמן עבודה- חצי שעה. זמן הכנה- שעה וחצי מרכיבים - לכ-5 מנות בצל אחד גדול קצוץ רבע כוס שמן זית לטיגון כוס שעועית שחורה שהושרתה במים לילה קודם 5 גבעולי סלרי מופרדים מעלים קצוצים עלי הסלרי, קצוצים צרור פטרוזיליה קצוץ צרור כוסברה קצוץ צרור עלי סלק קצוצים צרור עלי מנגולד קצוצים 1 כוס תרד קצוץ (מומלץ תרד בר) לימון פרסי שחור אחד חצי כפית כורכום מלח פלפל שחור אופן ההכנה 1. מחממים את שמן הזית בסיר, על הלבה בינונית מוסיפים את הבצל ומזהיבים. מוסיפים את השעועית המסוננת ואת גבעולי הסלרי הקצוצים ומבשלים כ- 10 דקות. אם יש גם גבעולים של נגולד, זה הזמן להוסיף גם אותם. 2. מניחים את הלימון הפרסי בתוך מגבת מטבח ושוברים בעזרת שורש כף היד. מוסיפים את הלימון השבור והכורכום לסיר. 3.מוסיפים את כל העלים הירוקים לסיר ומבשלים תוך כדי ערבוב מידי פעם עוד כ-3 דקות. 4. מוסיפים כשני ליטר מים ומבאים לרתיחה. מתבלים במלח ופלפל 5. מנמיכים את האש ומבשלים כשעה וחצי נוספות. טועמים, מתקנים תיבול.... ונזכרים בסבתא.

עיצוב פנים אישי זה הקטע שלי. עבודות יד ויצירה זה עוד קטע שלי. כל מי שמכיר אותי יודע... אבל את ההשפעה האדירה שיש ליצירה ועבודות יד על הבית הפרטי שלנו, לא כולם מכירים, עדיין. כשאנחנו משלבים בעיצוב הבית משהו שיצרנו בעצמנו אנחנו מרגישים גאווה. במוצר ובבית שלנו. אני ממש ממליצה לנסות את זה. תודו לי אח"כ. אז הנה רשימה חלקית ביותר של סדנאות שכבר עשיתי ונהנתי מאוד וכאלה שאני זוממת להרשם אליהן.... סדנת פיסול בעץ ממוחזר עם איילת גד את איילת אני מכירה כבר כמה שנים. נפגשנו בירידים ואפילו קניתי ממנה פסל מקסים. קצת על הסדנה: שלוש שעות של יצירה מאוד אישית בחומר חי וחם, עץ ממוחזר. צובעים, משייפים, מדביקים ולומדים המון. גם על החומר וגם על עצמנו. כולל את כל החומרים קפה ונשנושים. ממולץ לעקוב בדף שלה אחרי הפרסומים ולראות מתי הסדנה הבאה. קישור לדף של איילת: Ayelet gad- Inside art סדנת העברת תמונה על עץ עם גלי מאור, גלי אהבה ממבט ראשון להעברת צילום לעץ יוצרת איזו רכות מיוחדת שאין בשום מדיה אחרת. זו הזדמנות נהדרת ללמוד איך ליצור טוויסט לכל צילום משפחתי, שיהפוך אותו למעורר שיחה ומזכרת לשנים. קצת על הסדנה: סדנה של שלוש שעות בה לומדים להעביר תמונה לעץ בטכניקה ידנית. 2-4 תמונות לבחירתכם על מסגרות עץ ממוחזר. כולל חומרים. זהירות ממכר... קישור לדף של גלי: גלי אהבה ממבט ראש סדנת מקרמה עם נעמי ים סוף נעמי היא צלמת ויוצרת סופר מוכשרת. המקרמה היא טכניקה פשוטה באופן מפתיע. ובאופן משמח עושה קמבק אדיר, אני השתתפתי בסדנה אבל בסוף החלטתי להזמין אחת (טוב, שלוש) מנעמי, שלה כל כך יפות.. קצת על הסדנה: שלוש שעות בהן לומדים יחד את עקרונות המקרמה ואז כל אחד מכין בעצמו מוצר מתוך ארבע אפשרויות: מדף תלוי, מתלה לקיר, מתלה לעציץ ומתלה לעציץ על קיר. כולל חומרים והמון צחוקים. באחריות. קישור לדף של נעמי: Macrame Nomamacrame סדנת הכנת קולז' משפחתי עם נומי מלול אוהד נומי היא אמנית ומאיירת, מציירת בעיקר על עץ ויוצרת קולז'ים נפלאים. יש המון צבע והומור בעבודה שלה, יחד עם עומקים שתמיד מרגשים אותי. קצת על הסדנה: זה בדיוק כמו שזה נשמע ועוד יותר... צבעים, צורות וממדים חדשים. צילומים משפחתיים, חפצים ומזכרות יוצרים יחד תבליט של סיפור משפחתי. תלת ממדי וחד פעמי. בקיצור דברו עם נומי. היא כבר תדאג לכם. קישור לדף של נומי: Nomi melul ohad, artis זהב טהור סדנת סקראפ על קרמיקה עם זהר לוינשטיין, קרמיקאית חייבת לעצמי את הסדנה הזו עד סוף החורף! זהר היא קרמיקאית מוכשרת שיוצרת מגוון כלים שימושיים. היא עובדת בטכניקה של העברת מילים ואימיג'ים שונים לכלי קרמיקה. מתקבלת תוצאה עדינה ומודרנית. קצת על הסדנה: שלוש שעות בהן מקל כל משתתף 4 כלים לבחירתו, מעטר אותם במילים ואימיג'ים מעוררי השראה בשילוב זהב טהור(!) אחרי הסדנה זהר שורפת את הכלים בתנור קרמי ומתקבלים כלים המתאימים לשימוש יום יומי בבית. קישור לדף של זהר: זהר לוינשטיין עוד מילה לסיום: בימים אלה אני עובדת על סדנה משלי. אז אם מעניין אותך לקבל פרטים, תשאירי לי הודעה ואחזור אלייך בהקדם.

כל התליך של עיצוב בית הוא מיוחד ואישי ומרגש. הסיבה היא שהבית הוא במקום שלנו להיות אנחנו בסוף תהליך בדיוק כזה, גיל כתבה כמה מילים מהלב... גיל כותבת: אם אצליח להעביר את מהות העבודה של קרן ומה היא עשתה לנו לַבָּיתּ, מה היא עשתה לנו כֵּבָּיתּ, התרומה שלה, התוספת שלה, לאיכות חיינו. למשפחה שלנו. לא יודעת אם אצליח להיות מספיק בהירה. כי מעצבת ממש קטן עליה. היא ממציאה מחדש, היא יוצרת, היא רואה את היש ומעצימה אותו, היא רואה את הלא אהוב וגורמת להתאהב בו, היא בודקת את המידה הנכונה ויוצרת איזון, היא מרככת או מעצימה. כמידת הנדרש. הנדרש לבית שבו היא נמצאת. (בית עם פגמים. עם מגבלות. עם חוזקות. עם ייחוד שרק לו יש). לא לפי הבית של השכן או ההוא שהיא ראתה במגזין. או המודה. הנדרש לבית שבו גרים דייריו. לפיהם. היא מרגישה מה הם צריכים, רוצים ומייחלים (במערכות היחסים שלהם, בדרך שבה יגדלו ילדיהם, בריאותם....) ויודעת לתרגם את זה לשפת הבית. אז מה אכתוב? שאת גוף התאורה בפינת האוכל היא הגתה הרכיבה ותלתה בעצמה? שאת בד גוף התאורה בסלון היא שלפה ממלתחתה הפרטית כי זה מה שיתאים בול? שהעזה להשתמש בפריטים קז'ואלים לחלוטין מאיקאה ולגרום להם להיות הכי אישיים שאפשר? שהתחשבה בזמנם המועט של בני הבית לצורך בחירת הפריטים? שבתקציב לא גדול עשתה קסמים? שהעזה לתלות שנדליר מנצנץ בחדר השינה של הפלחית והשמוצניק? שאנחנו גאים ומאוהבים בבית שלנו? זה לא מבטא בצורה ברורה מספיק מה היא באמת עושה:) קרן אורן הלוחשת לבתים תודה לך לבית השמח של גיל

בוקר ראשון של חורף, אני בבית, בחוץ גשם. אני לא כל כך מוצאת את עצמי, משימות, מיילים, כביסות... מחליטה לעשות איזה פרויקט קטן לנפש. הפסקה כזו של יצירה. משהו יפה שיעמוד על השיש... כל חובבת עיצוב יודעת לוחות עץ הם טרנד חזק, אפשר לראות אותם בכל הקולקציות של חנויות העיצוב בכל מיני וריאציות. אז הבוקר החלטתי ליצור אחת משלי, קרש עץ להגשה עם ידיות. מה צריך? חתיכת קרש עץ, אני מצאתי אחד זרוק ברחוב ושייפתי קצת, רק בשביל לנקות אותו. ידיות אני בחרתי ידיות מאיקאה, כאלה שהן שילוב של כפרי ותעשייתי מברגה/ מקדחה סרגל ועיפרון לסימון החורים מה עושים? מודדים את המרחק בין החורים בידית, ומסמנים בהתאמה על לוח העץ קודחים את החורים מבריגים את הידית במקום מציבים על השיש ומתפעלים