תעשי טוב יהיה טוב

חיוך רחב, שיער כסוף קצוץ, כמו ירח.

מתמודדת עם סרטן, ככה היא אומרת את זה

לא חולה. מתמודדת.

אישה של נתינה.

שישה ילדים וערמה של מזרנים בפינת החדר,

בכל ערב מסדרים אותם בשורה.

תעשי את זה פשוט, יהיה פשוט,

תעשי מסובך, יהיה מסובך.

ככה היא אומרת ומחייכת.

הילדים גדלו, יש להם כבר ילדים משלהם.

ויש את איתן. זו אהבה.

החיוך שלו רחב כמו הלב שלו, כמו הכתפיים, כמו החיבוק.

ויש את הרגע הזה וההחלטה הקטנה שלה

שעכשיו תורה להיות ראשונה.

היא חולמת איך תלבש את הבית הזה, כבגדי תפארתה, מלא בארגמן וזהב.

יחד יצרנו בית.

עם גוונים של מים, גשם שיורד ונהרות שזורמים, משובצים בצבעי הפרחים.

על הקירות שטיחי קיר עתיקים, שאספה במשך השנים.

ומעל המיטה מנדלה שיצרתי במיוחד בשבילה, לחגוג את הבריאות שהגיעה בדיוק בזמן.

קרן, היא אומרת לי בחצי חיוך, את יכולה יותר.

ואני ממשיכה לעבוד, מוסיפה צבעים וסרטים ועוד ועוד ענפים.

ואז היא נגלית לפני כמו שמש, המנדלה שיצרתי בדמותה.

עכשיו היא וגם אני רוצות לומר לכולן,

תעשי טוב ויהיה טוב. עכשיו,

לא אחר כך.

עוד על הבית של עידית:

סיפור על בית יפה ואופטימיות

ולעוד תמונות מהבת של עידית

צילומים: הגר דופלט