בית רגש בלוג #12 דפנה ברקת
עודכן: 22 באוק׳ 2020
הפעם אני שמחה לארח את דפנה ברקת. דפנה היא מסדרת/מארגנת/מעצבת ו-הום סטייליסטית. אם זה לא מספיק אז היא גם אספנית וסוחרת וינטג'. היא גם אישה מאוד צבעונית, רגישה ואותנטית ובכלל מישהי ששואפת לחיות את החיים שלה בתשוקה.
וזה בדיוק סוג הנשים שאני שואפת לארח כאן.
אני עוקבת אחריה כבר שנים ברשתות ושמחה לראות איך היא גדלה ומתפתחת ובונה לעצמה קריירה בדמותה ובצלמה. בקיצור, בואו לקרוא.
אני
שמי דפנה ברקת, ואני מעצבת הום סטיילינג ומסדרת בתים של אנשים , ובתי
סטודיו של אמנים ומעצבים.
ליום הולדתי ה- 40 קיבלתי מתנה בה חשקתי מאד, מנוי למגזין האנגלי הנפלא
.Country Living
אחד הגיליונות הראשונים שקיבלתי כלל צילומי בית נפלא בכפר אנגלי, גדוש
בדקורציות ורהיטי וינטג' לצד פריטים חדשים וקירות צבעוניים.
נוכח השילוב המושלם בעיניי באותו הבית, בין סגנון הבוהו-שיק הנינוח לסגנון
הקאנטרי שיק הצרפתי והאנגלי, ידעתי מיד שכך בדיוק אני רוצה לעצב בתים;
בסגנון שמלקט פרטים , ומפגיש בין עולמות עיצוב שונים.
ימים ספורים לאחר מסיבת יום ההולדת, עברנו לדירה שכורה מהמוצלחות
שגרנו בהן עד היום, ובה הגשמתי את כל הרעיונות העיצוביים והיצירתיים שלי
בתעוזה וללא חשש.
וכך נולדה בי ההחלטה להגשים את החלום שהדחקתי שנים רבות, להפוך
משכירה בתחומי מינהל והפקה לעצמאית, להתפרנס מהתחום שמעורר בי
תשוקה יותר מכל, ארגון ועיצוב בתים וחללים.
את עבודתי הראשונה כעצמאית, קודם כע. הפקה בירידי הקולאז' ואח"כ
כמסדרת בביתה הפרטי, עשיתי אצל קרן שביט, חברתי מהתיכון וללא ספק
החיזוק והאמון שלה ביכולותיי, נתנו לי רוח גבית לצאת לדרך החדשה.
בשנים הראשונות של העסק עסקתי בעיקר בסידור בתים ועסקים ושילבתי את
העיסוק עם ארגון החללים וסטיילינג;
בשנתיים וחצי האחרונות התחלתי לעצב בתים במלוא המרץ כשכל אחד מהם
שונה בסגנונו ובפלטות הצבעים שלו מהאחר, אך בכולם ניכרת טביעת אצבע
של סגנוני הלקטני.
היות ואני מעורה מאד בעולם הוינטג' ואף מחזיקה בעצמי כמה אוספים
מרתקים, בשנה האחרונה פנו אליי בבקשה למתן ייעוץ וליווי, לקוחות
שמעוניינים לפנות רהיטים ופריטי וינטג' מביתם ולמכור לקהל הרחב (ולא
לסוחרים) דרך הרשתות, וכך נולד לו שירות נוסף שלי.
דפנה ברקת, אמנית של הפרטים הקטנים. צילום עצמי.
דירה עירונית שכורה שעוצבה בסגנון קנטרי אנגלי הארד קור, בהשפעות בתי הכפר האנגלים מהמגזין Country Living פלטת צבעים וחומרים, ואפילו כלים אנגלים.
צילום: הגר דופלט.
דירה עירונית שכורה שעוצבה בסגנון קנטרי אנגלי הארד קור, בהשפעות בתי הכפר האנגלים מהמגזין Country Living פלטת צבעים וחומרים, ואפילו כלים אנגלים.
צילום: הגר דופלט.
בית
באותו יום ההולדת המדובר שהיווה מפנה בחיי בעלי הכין לכבודי מצגת
מרגשת שכללה תמונות מהחדרים שגרתי בהם בבית הוריי.
ברגע שעלתה תמונה מאחד מאותם החדרים, עצרה אחותי את המצגת וקראה
לכולם להתבונן במיצוב המדפים שמעל שולחן הכתיבה שלי, ובסטיילינג של
חפצי הנוי ושל חפצי הטיפוח שלי.
אי אפשר היה לטעות בסטיילינג שלימים יהפוך לטביעת האצבע שלי- שילוב
בין פריטים מתקופות שונות, העמדה מאד ספציפית, ופלטת צבעים שבימים
ההם קראנו לה "סיני סטייל".
מאז ועד היום, בכל בית שאני מגיעה אליו, אם כדי לסדר ואם כדי לעצב, אני
מתבוננת היטב באותם הפרטים הקטנים ובמיקום שלהם כדי להבין מה גורם
לבעלי הבית לחוש בנוח בביתם, ומהנקודה הזו אני מתחילה.
שכן כהום סטייליסטית אני לא חייבת להתבונן בתכניות המבנה של הבית, אלא
יכולה להתעכב על הפרטים הקטנים כגון צבעים, פריטי נוי ופריטים שימושיים,
האם הבית עמוס יחסית או לא, וכך להבין את הלקוח וללמוד איזה בית ליצור
עבורו, כך שיהיה לו הנוח והנעים ביותר.
למדתי על עצמי בתהליך הזה לאורך השנים, שאני אמנית הפרטים הקטנים.
דירת קבלן בנס ציונה, שמבטאת לא רק בחירה של רהיטים וצבעים בסגנון כפרי אקלקטי, אלא התמקדות בפרטי הדקורציה הקטנים והכלים, שמביאים את הסגנון הלקטני כפרי של בעלת הבית לידי ביטוי.
את הבית עיצבתי עם הלקוחה, אך גם סידרתי במו ידיי ,והוא ביטוי מדויק להנאה מהפרטים הקטנים.
צילום: דפנה ברקת.
דירת קבלן בנס ציונה. צילום: דפנה ברקת.
דירת קבלן בנס ציונה. צילום: דפנה ברקת.
בית בת"א שעוצב בסגנון אקלקטי מודרני עם ספת רטרו מיוחדת בהזמנה אישית, אך השטיח הקווקזי שולחנות הקפה ופריטי הנוי משלבים אווירת בוהושיק. צילום: דפנה ברקת.
צילום: דפנה ברקת.
רגש
בצעירותי, וגם היום, אני גרה עם משפחתי בדירות שכורות. ככל שלמדתי
להיות מדויקת יותר ויותר בטעם ובסגנון האישי שלי, נוכחתי שהדירה הזמנית
שאני גרה בה הופכת יותר ויותר לבית שמשמח אותי כשאני נכנסת אליו בסוף
היום או קמה אליו בבוקר, ושאני חשה בו שלווה בשעות הפנאי, או בשעות
העבודה מהבית.
כאלו בתים בדיוק אני משתדלת ליצור גם עבור הלקוחות.
בין אם הם מודרניים יותר, ובסוף תמיד יש בבתים שלי צבעוניות ונגיעה
אוורירית וכפרית, ובין אם הם אקלקטיים או בוהמיינים, בין אם הריהוט הוא
וינטג' או ריהוט חדש, בין אם הפריטים יקרים או זולים , הדיוק של הפרטים
הוא חלק משמעותי בעבודה שלי.
כל כך משמעותי שאני יכולה להגיע בפרויקטים מסוימים לרזולוציות של
מיקום הכלים במטבח או תכשירי הטיפוח בחדר האמבטיה.
הרגש שמתעורר אצלי ואצל הלקוח כשאנחנו מטפלים בבית עד לאחרון
הפרטים הוא שלווה והנאה מהבית ומהשהייה בו, וזה מבחינתי הרגש החשוב
ביותר בתהליך ולאחריו.
ישנו משפט של יוהן וולפגנג גתה האומר "המוצא שלווה בביתו, בין הוא מלך
או איכר, הוא המאושר באדם", והוא מבטא היטב את רגשות, השלווה וההנאה,
שאמור בעיניי לחוש הלקוח בביתו לאחר שסיימנו לעצבו.
צילום: דפנה ברקת.
צילום: דפנה ברקת.
צילום: דפנה ברקת.
השראה
בתיכון ובאקדמיה למדתי אמנות, מדעי ההתנהגות, ספרות והיסטוריה, ועולם
ההשראות המגוון שלי מגיע משילוב בין עולמות הידע והאמנות האלה.
אמנם בכל פרויקט אני מתחילה מפריט או פרט אחר שמהווה את הבסיס
העיצובי לאותו הפרויקט, אבל בסופו של יום, בכל הפרויקטים ניכר שילוב בין
מספר סגנונות ובין פרטים מעולמות תוכן שונים לגמרי.
אותו פרט שיצית את דמיוני ויהווה בסיס לתכנית, יסתמך תמיד על ניתוח
והבנה מעמיקה של מאוויי הלקוח.
בדירה אחת היה זה כסא אוכל וכסא אירוח בצבע כתום שהחלטתי להשאיר
בדירה לנוחיות הלקוחה, ומשם התפתחה פלטת צבעים מודרנית בחלקה, רטרו,
ואף עם נגיעה כפרית של וילונות אווריריים.
בפרויקט אחר המרצפות המאוירות הצבעוניות בחדר האמבטיה ששיפצנו,
ושניבטו לכיוון הסלון על רקע הספה המיוחדת שעיצבנו בצבעים עזים בסלון,
דחפו אותי ליצור ארון אמבטיה גדול בגוון טורקיז.
שטיח קווקזי שהוספנו באותם הגוונים יחד עם הכריות ופריטי הנוי שנאספו
בטיולי הלקוחה בעולם, העניקו לדירה טוויסט של צבעוניות רטרו אקלקטית.
וכמובן, בביתי שלי ניכרת היטב האהבה לרב גוניות סגנונית ולאקלקטיות-
האהבה לצבעים, האהבה לטקסטילים , דקורציות ורהיטים בוהו אוריינטלים,
לצד אהבה לחפצי וכלי וינטג' ארופאיים ורוסיים.
לכל פריט כזה יש סיפור שהוא מספר- בין אם סיפור גלגוליו, ובין אם הסיפור
שאני טווה סביבו כשאני ממקמת אותו בין חפצים אחרים.
במובן הזה, העיצוב וגם הסידור, משקפים באופן מדויק את עולם התוכן שלי-
עולם הספרות, עולם ההיסטוריה, עולם האמנות ואפילו עולם הפסיכולוגיה.
המון צבעים, אך יש ביניהם חיבור שקשור למקורותיהם- שטיח רוסי, שטיח מחבל קשמיר, אוסף סלסלות קש אתניות, מעמד מרוקני- כולן השפעות אוריינטליות לצד השפעות של וינטג' ארופאי, והן ממלאות אותי ברעיונות עיצוביים עבור בתים שאני מגיעה לעצב ולסדר. צילום: דפנה ברקת.
צילום: דפנה ברקת.
פלטות הצבעים הבוהמיניות בואך ארצות הבלקן והקווקז, השפיעו עלי עמוקות עוד מגיל צעיר בבית הורי, ובפרט עם ההתקלות בדירה כזו של זוג לונדוני שהיגר לכפר וליקט פריטי וינטג' לצד פריטי בוהו נינוחים.
צילום: דפנה ברקת.
צילום: דפנה ברקת.
זיכרון
בילדותי בילינו חופשים ארוכים וגם סופ"ש אצל סבי וסבתי בקיבוץ, בפרט
אצל הורי אבי.
סבתי הייתה אישה מטופחת בעלת טעם מעולה וגם אהובה מאד בקיבוץ ומיום
שאני זוכרת את עצמי אהבתי להתבונן בלבוש שלה, בריהוט בדירה ובפריטים
שאספה בביתה בשנותיה המאוחרות מנסיעות בעולם.
הטעם שלה היה מגוון מאד ואפשר היה למצוא פורצלנים נפוצים משנות
השישים, לצד אגרטלי מורנו משנות ה 70, כורסאות בסגנון סקנדינבי קלאסי,
לצד ספה מקושקשת וקיטשית משנות ה 80.
הכורסאות הסקנדיות נמצאות בדירתי עד היום ואפילו את הריפוד השארתי
בצבעו המקורי, לצידן נמצאת אצלי כרית אירופאית קיטשית של הזוג
המלכותי, שסבתי וסבי רכשו בנסיעתם הראשונה לחו"ל בשנות ה 70 .
השילובים האלו בין וינטג' קלאסי לקיטשי, בין סגנון אוריינטלי, כמו ארונית
יפנית ומעמד מרוקאי, לסגנון כפרי, השילובים האלו הם פרי זיכרונות מבית
סבא וסבתא.
האהבה הגדולה לשווקי פשפשים ללא ספק הגיעה מבית הוריי, מאמי שאהבה
לבקר בשוק ולרכוש בו מראות, מנורות וכלים ישנים לדקורציה.
גם הם מצויים בביתי- מראת האר דקו שמעטרת את כניסת הבית למשל.
כשאני מגיעה לבתי לקוחות שרוצים להתחדש ולהיפטר מהישן, אני בדר"כ
מפצירה בהם לשלב בעיצוב פריט או שניים שיש לו משמעות סנטימנטלית והוא
רווי זיכרונות, כי זיכרונות הם חלק בלתי נפרד בעיניי מהמושג בית.
מראת ארדקו מבית הוריי, שנקנתה לפני 35 שנים בשוק פשפשים היא זכרון יומיומי לאהבת השווקים שינקתי מבית הוריי. צילום: דפנה ברקת.
הכורסאות הסקנדיות עברו היישר מבית סבתי שנפטרה אל ביתי ולא רציתי לחדש את הריפוד או את העץ שנשמר היטב.
הן מחזירות אותי אל חופשות הילדות והסופ"שים המהנים בבית סבתי בקיבוץ. צילום: דפנה ברקת.
שייכות
לא מעט שנים הרגשתי שאין לי בסיס שייכות אחד.
נדמה היה שהחברים שלי הם כל כך רב גוניים, עד שקשה היה למצוא חוט
מקשר ביניהם.
מהיום בו הפכתי לעצמאית ונכנסתי אל עולם העיצוב, מצאתי את השייכות
הברורה מאוד שלי.
מהר מאוד התחברתי עם מעצבות ואמניות מתחומים שונים, ומהר עוד יותר
התחברתי עם קולגות וחובבי וינטג' כמוני.
באופן אבסורדי, דווקא כשכירה ממשקי החברות והשייכות שלי עם קולגות היו
פחותים מאשר כעצמאית, שם יכולתי לבחור עם מי אני רוצה להיות ולאן אני
רוצה להשתייך.
השייכות לקהילות שדנות בעיצוב, בחיים כעצמאית, בוינטג' בהיסטוריה ומה
שביניהם, הקהילות האלו הן עוגן אישי ולא רק מקצועי עבורי ובחלקן יש
אנשים שהפכו לחברים טובים בחיים שמחוץ למסך, בעוד בחיי הפרטיים
חברים ותיקים וחברים שהכרתי דרך המסגרות החינוכיות של ילדיי המשיכו
וממשיכים להוות עוגן ובסיס לשייכות אישית יותר.
אחת מקהילות השייכות שלי היא בעיר גבעתיים שלא גדלתי בה אך הכרתי בה חברים קרובים בשנים האחרונות.
לאחת מחברותיי עיצבתי את דירת דודתה בכפר לבעלי צרכים מיוחדים ולמרות שסגנון העיצוב מודרני ברובו, נגיעות של רטרו כפרי במנורות ובוילונות, והקפדה על מדפים נושאי תמונות ומזכרות, השאירו בדירה את טביעת ידי.
וילונות וינטג' תפורים ביד ואווריריים ורהיטי עץ לצד ריהוט ופלטת צבעים מודרנית.
צילום: דפנה ברקת.
מטבח שימושי מודרני עם קרמיקה כפרית יוונית, ומנורת רטרו. צילום: דפנה ברקת.
קהילה נוספת שלתוכה התבגרתי בשנות הפעילות שלי ברשת היא קהילת עיצוב חובבת וינטג' וצבעוניות בוהמיינית, לקטנות, וגם חיבה עזה לגידול צמחים.
ב-3 השנים האחרונות אני מטפחת מרפסת שמזכירה גינה ומצליחה לחוש בה שייכות גדולה לכפר למרות המגורים בעיר צפופה.
בתמונה כיסא נוח משנות ה 70 שהפך לפריט האהוב במרפסת. צילום: דפנה ברקת.
המרפסת תמיד פורחת והיא חלק בלתי נפרד מתחושת השייכות לבית.
כיום אני מציעה ללקוחות רבים לעצב גם את המרפסת ולהפוך בכך את החיים בעיר הצפופה לנעימים יותר. צילום: דפנה ברקת.
מילה שלך - חיבור
הסיפוק שהביאה לי היכולת להתפרנס מהתשוקה שלי לעיצוב וסטיילינג, היא
אולי החיבור הגדול ביותר שלי לעצמי, מאז הכרתי את בעלי, ומאז לידת בני
ובתי.
מכירים את ההרגשה שאתה "מסתובב" בעולם בתחושה שדבר מה חסר, חלק
מהזמן אפילו מודע ליכולות ולכישורים שלך, ובכל זאת מרגיש שחסר איזה
תבלין עסיסי?
התבלין הזה שלי היה המעבר לעיסוק בארגון, בעיצוב ובהום סטיילינג.
תחושת החסר הזו הלכה ונעלמה כשהפכתי לעצמאית בלבד, אחרי שבשנים הראשונות
הייתי גם שכירה, גם עצמאית, וגם במשרה תובענית במיוחד של אם.
ממוקדת בעיצוב כמקור הפרנסה העיקרי, לצד שירות מיוחד שהתחלתי לתת
לאחרונה לאחר שפנו להתייעץ בי כחובבת וינטג', מצאתי את החיבור לעולם
שהכי מרגש אותי, כי הוא מונע מרגש חזק של תשוקה ואהבה למה שאני עושה.
החיבור לעיצוב הום סטיילינג ולארגון בתים הוא החיבור שלי חזרה לעצמי, לאהבת היצירה, חקר עומק של אישיות הלקוח, של הפרטים שיתאימו לאורח חייו.
חיבור לפרטים הקטנים שהופכים את הדירה לבית, פרטי אספנות. צילום: קרן שביט.
שולחן נערה, כל פרט עליו מותאם לסגנונה ואורח חייה עם הרבה מחשבה על הפונקצנליות שבסידור המדפים והשולחן, ולא רק בעיצוב. צילום: דפנה ברקת.
לא רק העיצוב חשוב, גם המיקום המדויק של כל דקורציה, והמקום הנוח לכל פריט יומיומי כמו הנעליים בכניסה. צילום: דפנה ברקת.
תודה
תודה דפנה, שהתארחת פה עם הבתים שלך ועם הצבעים והטקסטורות שלך. את כמו מערבולת שאוספת לתוכה השראות מעולמות תוכן שונים וזו תכונה מקסימה ולא רגילה ויותר מכך היא עושה אותך למעצבת שאת.
מאחלת לך שתמשיכי לחיות בתשוקה.
ספרו לנו בתגובות מה אהבתן ולמה התחברתן ואולי נשכנע את דפנה לפתוח גם בלוג.
