keren oren
- 20 בספט׳ 2018
- זמן קריאה 3 דקות

בית, רגש, בלוג #3 Studio in2 Design

הפורמט בית, רגש, בלוג,

נולד מתוך הרצון שלי לחקור את המושג בית ולהבין מה אנחנו, כמעצבות פנים והום סטיילינג (שמתכננות ומעצבות כל כך הרבה בתים) עושות כדי ליצור בית, לעצמנו וללקוחות שלנו. כלומר בתפר שבין האישי למקצועי.

בכל חודש אארח כאן מעצבת, שהיא גם בלוגרית ואבקש מהן להתייחס למושגים הבאים.

מוכנות? מתחילים.

את מיה וענבל Studio in2 לא הכרתי לפני הפרויקט, הן ענו לפניה שלי בקבוצת בלוגינג, ומה שגיליתי גרם לי להחסיר פעימה. מעצבות מוכשרות, ויצירתיות שמעיפה גבוה. והבלוג שלהן, עשיר בתוכן ובסטייל.

אז, איזה כיף שנפגשנו, ככה באמצע החיים.

אנחנו מיה שגיב סלומון וענבל גלעדי, צמד מעצבות פנים ובלוגריות, שחולקות את האהבה למקצוע והתשוקה לאסתטיקה.

אחת למדה בניו יורק (מיה), והשנייה בפריז (ענבל). נפגשנו כששבנו לתל אביב ועבדנו במשרד אדריכלים מוערך. יצאנו לעצמאות בנפרד אך שיתפנו פעולה לכל אורך הדרך. שיתוף הפעולה הזה הפך לרשמי וקבוע, וכיום אנחנו Studio IN2, כי טובות השתיים מהאחת, וכי אנחנו IN2 Design !

אנחנו מעצבות מגוון פרויקטים עסקיים ופרטיים ומלוות אותם באהבה ובתשומת לב רבה מהשלבים הראשוניים של גיבוש קונספט כל הדרך אל הנכס החדש.

מיה שגיב סלומון וענבל גלעדי סטודיו אין טו דיזיין

צילום: שירי גולדשטיין פיקס

כמה נכתב על המילה הזו, שמחבקת בתוכה כל כך הרבה תחושות, זיכרונות, רגשות, ריחות... ועדיין היריעה כה רחבה. בית זו ממש לא רק קופסה שגרים בה. וגם לא רק איפה שהלב נמצא. בית זה מענה לאחד מהצרכים הבסיסיים של כולנו כבני אדם, צורך במסתור, הגנה, ושייכות. בית זה המקום שאתה חוזר אליו ומרגיש אהוב ומחובק. בית משקף את הגרים בו – אין שני בתים זהים כמו שאין שני אנשים או שתי משפחות זהות. בשבילנו כמעצבות, לתכנן בית זה להרגיש את הלקוחות, להבין אותם על אהבותיהם צורכיהם, ולייצר להם חלל שמשקף ומשרת אותם באופן המדויק ביותר, תוך שזירה פנימה של האסתטיות הרצויה. באנגלית יש הפרדה מאוד מדויקת בין House לבין Home. אין את ההפרדה הזו בעברית, בין המבנה שהוא בית, לבין משמעותו וכל מה שהוא מכיל בתוכו.

בית 1- זה כבר בנוי אבל עוד לא בית. צריך את הנשמה של הדיירים. זה רק האוס עוד לא הום.

.בית - 2 אחד הבתים הראשונים שתכננו צילום: גלית דויטש

בית- 3 פרויקט יוצא מוצלח באמת כשמרגישים את הנשמה של הדיירים בכל פינה שלו .צילום: גלית דויטש

רגש נמצא בכל מקום שאנחנו אוהבות או נמשכות אליו. בעיצוב, באימהות, במוסיקה, באפיה, באהבה... וגם ברגעים הקשים. אדם שלא יודע להביע רגש, או להתחבר לרגש, הוא אדם אומלל מאוד כנראה. אצל שתינו כיוונו די חזק את הכפתור של הרגש כשנולדנו, ולכן כנראה התחברנו טוב יחד. במקצוע שלנו, העבודה היא באופן ישיר מול לקוחות – אנשים, ולכן תמיד מעורב גם רגש. ברגעי השיא של העבודה המשותפת (כמו למשל בלחץ שלקראת סוף שיפוץ) הרגשות יכולים להיות סוערים וקשים ואנחנו בדרך כלל יודעות להרגיע, לרכך ולחבר לרגשות הטובים.

צילום פורטרט: אלעד מלכה.

כמו רגש, גם השראה היא בכל מקום. זה נשמע כמו קלישאה, אבל זו האמת. זה יכול להיות במקומות הכי פשוטים, למשל גוון של פרח בטיול אקראי בגינה ליד הבית, או משפט שעולה בשיחה עם מכר ותיק. אם לרגע ההשראה נעלמת, צריך לצאת לחפש אותה. או להבין מה האיתות הזה אומר לנו. אנחנו דואגות להקיף את עצמנו בהשראה כל הזמן. פעם בשנה נוסעות יחד לחו"ל לכנס/תערוכה/שבוע עיצוב שפותח את הצ'אקרות :) וגם פה בארץ, רואות אמנות, מקשיבות להרצאות, להופעות, נפגשות עם אנשים, קוראות... משתמשות בכל החושים כדי לקלוט השראה.

תמונות השראה, מימין מתוך תערוכת צבע טרי, MVRDV פרויקט באיידנהובן ודרוג באמסטרדם

זיכרון הוא מושג מתעתע. לא כל מה שאנחנו זוכרים באמת קרה כפי שאנחנו זוכרים אותו. אנחנו נוטים לייפות זיכרונות עם הזמן או להאדיר אותם. בכלל, במדינה כמו שלנו, למילה זיכרון יש סאב-קונטקסט מהדהד של עצב וכאב. אבל לכל אחת מאיתנו יש זיכרונות טובים ומתוקים, מילדות נעימה, ממגורים בחו"ל בבגרותנו, מהחיים. הזיכרון עוזר לנו בעבודה והזיכרונות משפיעים עליה.

גם האדם הכי חופשי ונטול כבלים שייך לכל מיני מקומות. ארגונים. אנשים... זה חזק מאיתנו. זה אפילו מוגדר כצורך אנושי מאוד בסיסי וקיומי. מטרה שכל אחד שואף אליה. אנחנו מאוד שמחות להשתייך לכל מיני קהילות מתוקף התחום שלנו – של מעצבות פנים, של בלוגריות, של נשים עצמאיות. זה נותן תוקף, כוח, תחושת מסוגלות, חיבוק מעודד ותחושת ערך. שתינו גם גרנו בחו"ל לתקופה ארוכה, אבל מאוד שייכות לפה, עם כל הקשיים והרצון שיהיה פה משהו אחר יותר טוב. בחרנו תמונות משיטוטינו בעולם שמזכירות לנו לאן אנו שייכות, גם אם זה לפעמים מבלבל.

מילה שלכן:

בחרנו במילה נתינה, כי היא קשורה מאוד לייעוד של כל אחת מאיתנו, ולמה שמגדיר אותנו

לחוד ויחד. שתינו אוהבות מאוד לתת, להושיט יד, לעזור. אנחנו מוצאות המון מקום לנתינה כמעצבות פנים וזה חלק מהסיפוק במקצוע. גם בבלוג אנחנו חשות שיש הרבה נתינה, אנחנו בעצם חולקות את הידע והטעם שלנו עם העולם, סתם בשביל הכיף. כי זה מרחיב את הלב ונותן משמעות. שתינו גם מאוד אוהבות את המטבח ולארח, הנתינה שלנו הרבה פעמים קשורה לזה. בחרנו בתמונות שצילמנו יחד עם חברתנו נעמי אבליוביץ לרגל חגיגת הבלוגולדת הראשונה שלנו.