בית רגש בלוג #11 נעה בר-לב דוידור
עודכן: 17 בספט׳ 2020
אני זוכרת את הפעם הראשונה שבה נכנסתי לעולם שהוא בילונגינג.
מעולם לא ראיתי דבר כזה, לא בארץ ולא בחו"ל, חלל שמספר סיפור כל כך שלם. שכל פרט ומוצר בו נאספו ונוצרו מתוך אהבה מחוייבות ודיוק. אם עוד לא ביקרתן, בבקשה עלו על האוטו וסעו לכפר ויתקין.
ואז פגשתי את נעה, היא הייתה נעימה, חמה ומפרגנת וזה עשה את החוויה לאפילו יותר מיוחדת.
את השאלון לראיון #בית_רגש_בלוג, כתבתי לפני שנתיים ומאז אני מארחת פה יוצרות, מעצבות ובלוגריות עם מחשבות על בית ועל רגש.
עכשיו כשנעה בר-לב דוידור כאן, זה נראה כאילו כתבתי אותו בשבילה, כל מילה תואמת את האג'נדה ואת העשייה שלה. אז בואו נתחיל.
אני
אדם של ניואנסים. מחויבת לתהליכים, סומכת על התהליך. Trust the process
קשובה באופן יוצא דופן למה שקורה. לאיך שקורה, לטבע, לצירופי המקרים שהם היסודות לדבר הבא בכל תחום. מרגישה דרך הידיים, אינטואיטיבית מאד. מתרגשת בקלות. מדייקת, עסוקה בלעשות הרמוניה, לגלות הרמוניה, בליצור את היפה והפואטי מכל דבר. רגישה מאד מאד, story teller באמצעות וויזואל. אמא של... בת זוג של... חברה של... . אמנית. הומניסטית. טולרנטית . סקרנית. חקרנית. מחוברת. מייצרת - משחקת - מחפשת ; את הקסם.
עיסוק
יוצרת רב-תחומית בשדות האמנות, העיצוב ואדריכלות הפנים. מייסדת ובעלת המותג והמקום Be Longing s. מקום לאמנות ועיצוב, תרבות חיים, השראה, שפה. מקום חוקר ומייצר עם דגש מיוחד על שימור מלאכות-יד ועל שימוש בחומרים ״זוכרים״ כחומרי גלם. פרויקט רב תחומי מורכב שמתפתח כל הזמן במקום שבו הוא נמצא גיאוגרפית (מקום פסטורלי בכפר ויתקין) מושפע ומשפיע על הסביבה.
במקום מוצגים באופן קבע עבודות אמנות לצד אובייקטים פונקציונלים בעיצוב המותג. השימושי והקונקרטי לצד האמנותי והמטפורי.
בילונגינג היא תוצר של תשוקה שלי לחבר בין כל התחומים שאני עוסקת בהם והמשך לעשייה בפרויקטים אדריכליים – כניסה גם לעולם החפצים והרהיטים של עיצוב הפנים. זו פלטפורמה שמחברת בין תכנון חלל, חפצים ויצירה מקומית. בילונגינג הוקמה כהיכל של רעיונות, הצעות, ״דברים״ פונקציונלים לצד סימבוליים מעוררי מחשבה. מקום מניע ומפרה. יוזמה שמתגשמת.
מקום לאמנות, עיצוב, תרבות חיים, אווירה, הרמוניה. מקום חוקר ומייצר. חלל שהוא גלריה, סדנא, מעבדה של יצירה, חנות. השימושי והפונקציונלי לצד האמנותי והמטפורי. לוקאלי בייצור ובעשייה. גלובאלי באיכות ובחוויה.
במקביל, עוסקת בתכנון ועיצוב פנים ובייעוץ למיזמים ופרויקטים בתחום.
צילום: לירון זנדמן
צילום: נעה בר-לב דוידור
צילום: לירון זנדמן
צילום: לירון כהן אביב
צילום: לירון זנדמן
צילום: נעה בר-לב דוידור
צילום: לירון זנדמן
מאמינה
בהתבוננות, בפשטות, בעשייה אותנטית ובאחריות לסביבה ולמשאבי הטבע. ההתייחסות לנושא הקיימות sustainability היא לא רק בשימוש בחומרים קיימים (Re Used Re-cycle, Re- purpose)
אלא גם בהתכוונות להשקיע במוצרים איכותיים מאד שילוו אותנו הרבה זמן. יש לנו אחריות כמעצבים לעצב ולייצר דברים לאורך זמן (Long lasting) . לא רק ברמת האיכות של החומרים והגימור אלא גם בהתנהלות מעל הטרנד. להתעלם מתרבות ה ״ מה חדש?״ ״ מה שנכון בדיוק עכשיו״... התאהבויות קצרות....אלא לתכנן ולייצר מוצרים שיש להם את האיכות הזאת של Timeless . להשקיע באהבה.
בית
השאלה שאנחנו צריכים תמיד לשאול את עצמינו: האם הבית חי ?? Is Our Home Alive
בית בריא ומבריא מכיל חומרים טבעיים- רצוי וכדאי שיהיו בו חומרים נושמים, חיים, אווריריים. חומרים מן הטבע אשר מקבלים באהבה את סימני הזמן ,מתיישנים ומתבגרים באצילות וחן.
הגישה שלי בנושא אדריכלות ועיצוב פנים וחללים
אובייקטים וחומרים שמקיפים אותנו ויש להם זיקה לטבע תומכים בבית חי, מייצרים אנרגיה עם חיות ופועמים איתנו את היום- יום. מבט ברהיט עץ לוקח אותנו לטיול מטפורי ביער. מגע עם בד טבעי מחבר אותנו להליכה דמיונית בשדה כותנה... . אני מתרגשת מחומרים בתצורתם הגולמית ומאמינה בעיצוב אנושי ומחובר, שמייצר תחושת נינוחות ושייכות. עיצוב אוורירי, בהיר, מואר, א-טרנדי, "לא מושלם".
תפקידו המרכזי של הבית הוא לאסוף אותנו בסוף היום ברכות וחסד ולשגר אותנו בבוקר מוטענים ואנרגטיים ליום חדש. בזמנו עסקתי בעיצוב אופנה ועם הולדת בכורתי ונסיעה ארוכה ומגורים ביפן עשיתי מעבר לתכנון בתים. יש בתוכי הבנה מאד עמוקה על הדבר הזה שנקרא ״בית״. תהליך העבודה עם לקוחות זה בעצם מסע משותף למצוא את הבית הקיים בתוכם. לגלות אותו... איך להוליד בית מפיסת זיכרון, מחוויה שעוד לא נחוותה... ואז כמו דולה ליילד אותו למציאות של חומרים, שבילים נכונים בין טריטוריות, פרוגרמה של צרכים רגשיים, אנרגטיים וכמובן פונקציונלים וארציים. ולכן, רצוי שנקודת ההתייחסות של הבית לא תישען על טרנדים חולפים, קולקציות וגחמות שמסתובבות כרגע באופן זמני וקצר בסביבה.
בית בריא מכיל דברים שמעוררים שייכות. זוהי טריטוריה אישית שמאפשרת קשר עם תחושות ורגשות. מקום שמייצר חיבורים ותחושת Belonging.
צילום: אורית ארנון
צילום: אורית ארנון
צילום: לירון זנדמן
צילום: לירון זנדמן
צילום: נעה בר-לב דוידור
צילום: נעה בר-לב דוידור
צילום: נעה בר-לב דוידור
כריכת הספר הבית הרגשי מאת אורלי רוביזון. צילום: שי אדם
צילום: שי אדם
רגש
מתרגשת, מרוגשת ....זה הדלק שלי. אחד הדברים שמאוד מעוררים ומקסימים אותי זה איך האור נופל על חפצים, חומרים ואובייקטים בבית או בכל מקום בעצם. רגע קסם זמני וחולף.
צילום: נעה בר-לב דוידור
צילום: נעה בר-לב דוידור
צילום: נעה בר-לב דוידור
צילום: נעה בר-לב דוידור
צילום: נעה בר-לב דוידור
צילום: נעה בר-לב דוידור
צילום: נעה בר-לב דוידור
השראה
יש בעולם הזה עודף אינפורמציה זמינה. זה יוצר קצת בלבול בעיני בנושא הגדרת ומהות ההשראה. אנשים מוצאים השראה או קוראים לזה השראה בלוחות הפינטרסט וברחבי הרשת; סופרמרקט עצום... של דברים קיימים.
השראה בעיני זה רגע הקסם הזה בו נדלק הניצוץ שמוביל אותך לעשייה, ליצירה, לחיבורים.
ההשראה היא: יצירתיות פתאומית ולא מוזמנת, ״ניצוץ של אפשרות״, פתח לאופטימיות, חיבור לעצמנו- צינור פנימה. התעוררות לעשייה, לביטוי, ל doing.
מה נותן לי השראה ??
ידע חדש ( אינטלקטואלי, טעמים חדשים, טקסט,,, חומר,, )
אנשים מסוימים ( גם בעלי המלאכה והמיומנויות שלהם למשל) הטבע כמובן, אמנות, חוויה חושית
שבריר תחושה, מבט, חוויה.
פגישה עם משהוא חיצוני שמהדהד עם משהוא פנימי, אמיתי, טהור הייתי אומרת.
אני מרבה לקבל השראה משגיאות וטעויות שקורות רנדומלית בתהליך היצירה והעשייה. מתבוננת בתוצאה ״לא רצויה״ ולא מתוכננת שמובילה אותי לפריצת דרך ומשהוא חדש.
ההשראה היא אחד מאבות המזון של הנפש. היא הבסיס הרוחני .
צילום: לירון זנדמן
צילום: לירון זנדמן
זיכרון
בעשייה, אני משתמשת לעיתים קרובות בביטוי ״ חומרים זוכרים״.
חומרים שהם שאריות של אובייקטים, ״דברים״ שכבר לא רלוונטיים ואני משתמשת בהם ליצירת עבודות/ מוצרים חדשים. החומרים האלה ״זוכרים״ מהלך של חיים ושימוש קודם. הם נושאים בתוכם אנרגיה ורפרנסים שלרוב לא נדע, אך נרגיש אותם. מדברת אלי הפואטיקה שבדברים המיותרים, העזובים, המתכלים והמשתנים.
העבודות שלי מדברות הרבה על רנדומליות, על אירכוב, על הקפאה של תהליכים, על וויתור, על שימור, על שמירה , על רוממותו של הפשוט. על שאריות במרכז הבמה, על צניעות, על שליטה ושחרור, על חי ועל "רקוב" יבש ודומם. על קליפות והגנה. הכלה וחשיפה. על שגיאות וטעויות מבורכות. על פאר וצלילות שעוטפת את הבר והפשוט. על מופשט ועל קונקרטי, על הקפאה של תהליך, זיכרון של חומרים - על הזמן כאומן ואמן. ארכיון של חומרים חיים, חומרים ״מתים״, סיפרייה, יומנים אילמים.
צילום: נעה בר-לב דוידור
צילום: לירון זנדמן
צילום: נעה בר-לב דוידור
צילום: לירון זנדמן
צילום: נירית גור קרבי
צילום: לירון זנדמן
שייכות
נו טוב... הקמתי פרויקט שלם סביב המושג שייכות Be Longing . מילה לכאורה כל כך גנרית ושגורה שחובקת בתוכה ערכים פיזיים ומטה- פיזיים.
כשמפרקים את המילה לחלקים מוצאים את המהות, התכנים והערכים של המותג. להיות שייך זה הבסיס האנושי, זו המהות הראשונית בה כל אחד מאיתנו - חוט שזור ושוזר במארג גדול ורב קסם.
צילום: לירון זנדמן
וואבי סאבי ובילונגינג
זה לאפשר לדברים לקרות, לתת לעלים להיות יבשים, לתת לחלודה לקרות, לא להסתיר את החוט הפרום. זה להתבונן ולהבחין בפואטי והיפה שביבש ובדהוי גם אם זה הפוך ממה שהתרבות המערבית כל כך מרוממת - החי, הירוק, הצעיר, העסיסי.
כשבאים לדבר על המושג וואבי- סאבי wabi Sabi נדרשת עדינות , ענווה וצניעות. המושג הזה קיבל זילות רבה בתקופה האחרונה ואם פעם, השתמשתי בו כדי לשגרר תחושות ורעיונות על חומרים, אובייקטים ואסתטיקה מסוימת, הרי שכיום אני כמעט ונמנעת מתוך תחושה שהמושג נהיה buzz Word שגור ומודבק לכל מה שנראה קצת - שחוק, מהוהה, טבעי או יפני... לאחרונה כתבתי פוסט על הערך הזה וזווית הראיה שלי - בבלוג של בילונגינג אשמח מאד אם תיכנסו לקרוא. וואבי סאבי - Wabi Sabi - ארעי ושלם.
מתוך הפוסט וואבי סאבי. צילום: נעה בר-לב דוידור
מתוך הפוסט וואבי סאבי. צילום: נעה בר-לב דוידור
מתוך הפוסט וואבי סאבי. צילום: נעה בר-לב דוידור
עד כאן
תודה לך נעה שהזמנת אותנו למסע הזה בין מילים לתמונות שמעביר באופן כל כך יפה את האני מאמין שלך כמעצבת וכבת אדם. החיפוש שלך אחרי הקסם מעורר השראה, ואני רואה בו ריקוד של אסתטיקה ורגש.
אני שמחה מאוד על ההזדמנות לארח אותך אצלי בבית.
מוזמנות לעקוב אחרי נעה באתר של בילונגינג בו אפשר להתעדכן על ארועים וכמובן לקרוא בבלוג,
ספרו לי בכמה מילים מה נגע בכן, אני סקרנית.
תודה.
קרן.
