• keren oren

בית, רגש, בלוג #9 תמרי סלונים ליבס


הפורמט בית, רגש, בלוג,

נולד מתוך הרצון שלי לחקור את המושג בית ולהבין מה אנחנו, כמעצבות פנים והום סטיילינג (שמתכננות ומעצבות כל כך הרבה בתים) עושות כדי ליצור בית, לעצמנו וללקוחות שלנו. והאם אפשר לשים את האצבע על המקום המדויק שבו נמצא התפר שבין האישי למקצועי?

כחלק מהאבולוציה של הבלוג אני פותחת את הפורמט למה שאני קוראת נשות השראה,

נשים שיש להן קשר הדוק לתחום העיצוב והלייף סטייל, שעוסקות בהשראה ובהבאה של הרמוניה ויופי (פנימי וחיצוני) לסביבות החיים שלנו.

יהיה מעניין לראות לאן עוד תיקח אותי הדרך.

וכשאני חושבת על נשות השראה, תמרי היא הראשונה שעולה לי לראש, כל מה שהיא עושה היא עושה בתשוקה. הבלוג שלה הוא דוגמה בשבילי לחיבור בין אישי למקצועי וקיבלתי ממנה חיזוקים לדרכי כבלוגרית שרגשו וחזקו אותי מאוד.

תמרי, רשות הדיבור שלך.

אני תמרי סלונים ליבס פעם כשהיו שואלים אותי מי אני ומה אני עושה בחיי, הייתי עונה שאני תמר, מעצבת אופנה. שנים רבות שאני לא מעצבת אופנה מבחירה שלמה ותמר הפכה לתמרי. ובין שני השינויים האלו התרחש ועדיין מתרחש לו מהפך חיים. מעצבת בנשמתי בכל דבר שאני עושה או נוגעת בו בחיי. בת ארבעים ותשע, אישה וילדה בכל הווייתי וקיומי, אמא לשלוש מתנות חיים, בן חייל ושתי בנות, בת 14 ובת שמונה וחצי. הפכתי לבלוגרית לפני ארבע שנים כשפתחתי את הבלוג tamariandme.com בלוג אישי שהתחיל כבלוג על עיצוב ולוחות השראה ומהר מאוד הפך לבלוג אישי מאוד, המספר את סיפור חיי דרך השראה- מילים -זיכרונות -ותמונות. בלוג שמלווה אותי עד היום בתהליך שאני עוברת, ומוגדר כיום כבלוגותרפיה. מהבלוג נולד לי עסק -Tamari and me וכששואלים אותי אם יש לי תחביבים אני עונה שכל מה שאני עושה בעסק אלו גם האהבות הכי גדולות שלי בחיים. כתיבה, צילום ואנשים.

אני עוסקת בחזון ובהשראה בסדנאות שאני מנחה של לוחות השראה וחזון. הסדנה היא מרחב מכיל ומחבק למצוא ולחזק את כל מה שנמצא בתוכנו ולפעמים במהלך החיים לא עבר עיבוד, או הלך לאיבוד. בסדנאות אני מלמדת אנשים ובעיקר נשים לדבר בתמונות ובמילים את מראת הנפש שלהם. אותה מראה יקרה שמכילה בתוכה את החלומות, את השאיפות, את החזון. את העתיד שנרצה לנוע לעברו בכלים היקרים שיש לנו כבני אדם. לוח חזון בסופו של דבר הוא כלי עבודה מרתק, שלנו למול עצמנו. לצד זה אני מדריכה ומרצה על רשת ה- Pinterest מלמדת אנשים לבנות בתמונות את סיפור העסק שלהם לצד הסיפור האישי. מעל שנה שאני מרצה את הסיפור שלי בהרצאה שנקראת: נעצים אדומים. נמצאת בעולמות מקבילים... מנהלת קהילה נפלאה בפייסבוק, מכורת אינסטגרם ופינטרסט, אבל הכי אוהבת אנשים בעולם האמיתי. נושמים, מחבקים, כאלה שאפשר לגעת בהם, להתבונן עליהם, ללמוד מהם ולהקשיב להם.

לא מזמן נסעתי באוטו עם הבת הקטנה שלי והיא אמרה לי שהיא אוהבת את הבית שלנו. ביקשתי שתסביר לי מה היא מרגישה כשהיא אומרת את זה. "חם ונעים אצלנו, מרגישים את זה כשנכנסים אלינו הביתה, לא יודעת להסביר בדיוק...". בהמשך הנסיעה עברנו ליד בית ישן מאוד במושבה שבה אנו גרים ושאלתי אותה אם היא הייתה רוצה לגור בו, התגובה הראשונה שלה הייתה לא. שהוא ישן, שהוא עושה לה עצוב. הסברתי לה שלכל בית שלא נגיע בחיים התחושה הזו של הנעים והחם תמיד תהיה. גם אם זה יהיה איגלו אי שם, או הבית הישן שראינו. התחושה הזו היא בזכות מי שאנחנו, כל השאר זה רק ארבע קירות. עברנו כמה שנים מאוד לא פשוטות כשהמילה בית מאוד נוכחת בהן ביום יום שלנו. לפני הבית הנוכחי גרנו בבית שבנינו לבד, בית חלומות גדול ומעוצב שתכננו במשך כמה שנים עד הוא יצא לפועל. נשמתי היתה שם בכל חפץ ורהיט. מעולם לא סיימנו אותו וגרנו בו שבע שנים. משהו בו היה חסר לי, בעיקר את עצמי. את הבית שאני גרה בו היום עם ילדיי קניתי מן המוכן, ומהרגע הראשון התאהבתי בו. אני עובדת מהבית כך שאני מבלה בו לא מעט, הלב שלי כאן, הסטודיו, החפצים האהובים שלי, אני וילדיי מחוברים אליו בקשר מאוד מיוחד. בית בשבילי זו הרוח של אלו שגרים בו. תדר. דופק הלב. לפעמים גם מוניטור על שקט, נייר הלקמוס למי ולמה שאנחנו. כשאני רואה בנאדם אני יכולה בשנייה לדמיין ולהרגיש את הבית שלו. את הריחות, את הצבעים, את הריהוט. בדרך כלל אני לא טועה. כשאני מגיעה לחדר במלון אני מיד מחפשת משהו שייתן לי להרגיש שם בבית שלי. כוס מים עם כמה פרחים שאני מוצאת בחוץ, מזיזה חפץ או רהיט למקום אחר. פותחת חלונות... לא הרבה יודעים עליי אבל אני מאוד אוהבת לסדר ולעצב מחדש לאנשים את הבית. "למחדש" אותו. אני מתה על זה. לעצב יש מ - יש. להזיז רהיטים, למסור ולמיין חפצים מיותרים, להביא חפצים ממקום אחר בבית וליצור מהכל משהו חדש, מכל מה שכבר היה שם לפני. זה קסם בעיני. אני עושה את זה לא מעט בעיקר לחברות טובות שמבקשות ממני ונהנית מכל רגע. סיפוק עצום. אני סוג של מעצבת פנים בארון. מקצוע שמעולם לא הייתה בי תשוקה ללמוד אותו, אבל נוגעת בו בדרכי שלי, כשזה מרגיש לי נעים ונכון.

תמונות של בית, הבית הפרטי של תמרי. צילום: תמרי סלונים ליבס. כל התמונות מפרופיל האינסטגרם של תמרי tamariandme.

רגש עבורי זו מילה מניעה ומתניעה. אני רגישה, מתרגשת, רוגשת, מרגישה. זו מתנת החיים שלי. מונעת מרגש כמעט בכל דבר שאני עושה בחיי החל מלהכין סנדוויצ'ים בבוקר לילדים שלי ועד לכל דבר שאני עושה ונוגעת בו. רגש זה מכלול היותי, המיקרוסקופ והטלסקופ. הרגש מ נ י ע בי את הסקרנות לבחון ולחקור את הדברים הקטנים ביותר, הקרובים ביותר וגם את הרחוקים ביותר. ובאותה נשימה מ ת נ י ע בי את התשוקה לעשות דברים בחיי. הרגישות שלי היא כלי חשוב ומשמעותי בסדנאות שאני מעבירה ובכל שאר הדברים שאני נוגעת בחיי שסובבים רובם ככולם סביב אנשים.

תמונות של רגש. צילום: תמרי סלונים ליבס. כל התמונות מפרופיל האינסטגרם של תמרי tamariandme.

מחברת חיבור מכיתה ה'. שומרת אותה עד היום. ברור שזו הייתה המחברת שהכי אהבתי והמקצוע שהכי חיכיתי לו במערכת השבועית. לא מזמן אני מדפדפת במחברת הזו ומוצאת שם מילה שכתבתי בטוש כחול על חצי עמוד: ה ש ר א ה. זה היה לפני ארבעים שנה. לא בטוחה שידעתי אז עד כמה המילה הזו משמעותית וחשובה בחיי, אבל כנראה שבכל זאת הרגשתי אותה. כתבתי אותה שם ואני רק בת תשע. השראה זו מילה שאני מחוברת אליה מהרגע שאני מתעוררת ועד שאני הולכת לישון. מילה שמאפשרת לי לברוא וליצור, להביא דברים לכדי מעשה, לייצר תהליכים. היא נמצאת בתוכי ולכן היא נמצאת בכל מקום שאהיה בו. אני מקבלת השראה מאנשים שאני פוגשת, ממילים שנאמרות לי, ממגע, מאבן שנתקלתי בה בדרך לחנייה, ממזג האוויר, מזיכרון שנזכרתי בו, מסרט משראיתי. הגוף שלי מרגיש מיד אם זה עושה לי משהו או לא. ברוב המקרים זה מתורגם מיידית לכתיבה או לצילום, אני מתעדת את זה כשזה עוד "טרי".

תמונות של השראה. צילום: תמרי סלונים ליבס. כל התמונות מפרופיל האינסטגרם של תמרי tamariandme.

זיכרון. אחת ה-מילים שלי. בשנים האחרונות הבנתי שזיכרון (כל זיכרון) יכול להפוך דרך כל כלי שנבחר בו (במקרה שלי זה כתיבה ותמונות) להשראה חדשה שממנה ינבטו זיכרונות חדשים. זיכרון זה טריגר לכל כך הרבה דברים, הוא מפעיל אותנו וגם אנשים אחרים ברגע שנשתף אותו הלאה. היופי בזיכרון שהוא רק שלנו ולנו הבחירה אם לשמור או לספר אותו. מה שווים הזיכרונות, זה כבר במילא קרה, אני לא זוכרת כלום, אין לי זיכרונות, אל תחיו בעבר ועוד כל מיני משפטים שגם אני פעם הייתי אומרת... לכולנו יש זיכרונות. נקודה. למדתי בשנים האחרונות כמה הם יקרים וחשובים, כמה ערך יש להם, זיכרונות זה האוסף הכי יקר שיש לנו. המילה שלי לזיכרון היא פרספקטיבה. הזיכרונות שלנו יקרים מאוד אך ההתבוננות עליהם חייבת להיות בראי הזמן. "לא לחיות בעבר". לחיות בהווה ולהסתכל על הזיכרון ממקום של כאן ועכשיו.

תמונות של זיכרון. צילום: תמרי סלונים ליבס. כל התמונות מפרופיל האינסטגרם של תמרי tamariandme.

שייכות עבורי אלו שורשים. רילוקיישן מעולם לא עשה לי את זה. לא רואה את עצמי באף מקום אחר בעולם, רק לפרקי זמן קצובים (שנה בניו יורק למשל). אני מחוברת מאוד לארץ הזו, גדלתי וחונכתי מגיל צעיר לאהבת הארץ והמדינה, ישראלית וצברית גאה, הורי שייכים לדור תש"ח שהקים את המדינה הזו. אני מרגישה שייכות למשפחה שלי, לחברות, לבית, לאדמה... ועדיין יותר מהכל ולפני הכל אני מרגישה שייכות לעצמי. אלו השורשים הכי חזקים שלי.

תמונות של שייכות. צילום: תמרי סלונים ליבס. כל התמונות מפרופיל האינסטגרם של תמרי tamariandme.

המילה של חיי היא אהבה, תמיד הייתה ותמיד תישאר. אבל הפעם בחרתי במילה- מילים. אני אישה וורבאלית בהארד קור ומהיום שלמדתי לדבר, לקרוא ולכתוב התאהבתי במילים, הבנתי שמילים הן דבר גמיש ואינסופי. אפשר לדבר אותן, לכתוב אותן, ללוש אותן, להקשיב להן, לחבר איתן חיבורים, לפגוש דרכן אנשים, לעצב איתן חיים, לבקש בקשות, לעשות מעשים ולהגשים חלומות. הן התדר החזק שמניע את העולם. מילה יכולה לבנות ולהרוס עולמות שלמים, יש לה כוח בלתי נתפס. הייתי פטפטנית לא קטנה בילדותי, אך לצד זה תמיד אהבתי ואוהבת עד היום להקשיב, לילדים, לאנשים לבע"ח, לטבע, לעצמי. מילים מחברות אותי לכל דבר בחיי, הן ההשראה הכי גדולה שלי. גם מילים שלא נאמרות בקול רם, מילים שהן עמוק פנימה.

תמונות של מילים ומילים של תמונות. צילום: תמרי סלונים ליבס. כל התמונות מפרופיל האינסטגרם של תמרי tamariandme.

תודה תמרי, שהתארחת פה עם הבית שלך, שהוא ממש (כמו בקלישאה הידועה) אצלך בלב, את לוקחת איתך לכל מקום את המילים והרגש ואיזה כבוד זה בשבילי לתת להן בית בפוסט הזה.

תקפצו לבקר את תמרי בכל הבתים הווירטואליים שלה פייסבוק, אינסטגרם, פינטרסט וכמובן בבלוג, המון השראה מובטחת.

כמו תמיד, אשמח שתספרו לי על משהו קטן שהתחברתם אליו מהדברים של תמרי,

איפה הפוסט הזה תופס אתכן ועל מה הוא גרם לכן לחשוב.

ואם אתן רוצות להתארח פה עם מחשבות על בית, זה ישמח אותי מאוד.


365 צפיות
תמונת פרופיל קרן אורן עיצוב פנים מבריא

הי אני קרן אורן, מבריאה בתים ואיך אני שמחה שקפצתם לבקר בבלוג שלי.

אני כותבת פה על כל מה שאני אוהבת ומעניין אותי, DIY, עיצוב פנים וסטיילינג, אנשים, זיכרונות ילדות, השראה וטבע.

אני רוצה ליצור עולם שיש בו בתים אישיים ומבריאים, כאלה שתומכים בנו ומרגשים אותנו בכל פעם שאנחנו פותחים את הדלת, ומגיעים הביתה.

תצטרפו אלי למסע?

הצטרפו אלי
  • Black Facebook Icon
  • Black Instagram Icon
  • Black Pinterest Icon
רוצים ליצור איתי קשר?
קרן אורן - עיצוב פנים והום סטיילינג
מושב מולדת, ת.ד. 226 | מיקוד 1913000
Moledet Israel
עמק יזרעאל - Jezreel Valley  מחוז צפון
  • White Facebook Icon
  • White Pinterest Icon
  • White Instagram Icon