תוצאות החיפוש

תעצמי לרגע את העיניים וקחי נשימה. "גם את מרגישה לפעמים שיש פער בין איך שאת חווה את עצמך לאיך שאחרים חווים אותך? כשהבנתי את זה הבנתי גם את הכוח של הסטיילינג בצמצום הפער הזה. כשאת מבינה לעומק באמצעות הבגדים מי את ומה הבחירות שלך וההעדפות שלך, ומצליחה לתרגם את זה לניראות שלך, המלתחה שלך והכי חשוב - להרגשה הפנימית שלך - זה פרייסלס ומניסיון הפער הזה הולך ומצטמצם. כן, זה תהליך וככזה הוא לא לינארי אבל ברגע שאת מזהה מה הליבה שלך, ומה הכיוון ואת מוכנה להתנסות בלראות את עצמך כמו שרואים אותך מבחוץ, ולהעז להיות בדיוק כמו ש*את* באמת רוצה - את לא תחזרי אחורה." OPEN YOUR EYES :) את המילים האלה כתבה נטע רז רחמן בדף הפייסבוק שלה ואני מתחברת אליהן מאוד, כי אני מרגישה שנטע עושה עם בגדים מה שאני עושה עם בתים, גורמת לנו להרגיש בבית. שינוי זה טוב כשלמדתי אדריכלות נחשפתי לתיאורית ארבע המעטפות, והיא משמעותית עבורי עד היום, תכף תבינו למה. המעטפת הראשונה היא הגוף שלנו, והוא הבית הראשון שלנו בעולם. המעטפת השנייה שהיא הבגדים שאנחנו לובשות, הם שומרים על הגוף ובמידה מסוימת מציגים אותנו לעולם. המעטפת השלישית היא הבית שלנו, מקום המגורים, המקום שנותן לנו שייכות והגנה. והמעטפת הרביעית היא העיר שלנו, כלומר הקהילה שלנו. וגם כאן כמובן יש מרכיב שייכות חזק. * בכל השנים שלי בעיצוב פנים אני מתמקדת במעטפות השלישית והרביעית ביחס לעצמנו, בשאלה איך לקרב בין הבית החיצוני, מקום המגורים, לבית הפנימי, ואיפשהו בדרך שכחתי, שבגדים הם בית. הסתובבתי עם המחשבה שהבגדים הם רק משהו שמתכסים בו, אבל בעצם חלמתי להביע את עצמי יותר דרך הלבוש שלי. ואז נזכרתי שזה לא תמיד היה ככה. בתור ילדה אהבתי להתלבש. ‏בקיבוץ בו גדלתי זה היה מאוד לא מקובל, אם הייתי לובשת משהו שהוא לא בגדי עבודה כחולים, חולצת טריקו גזורה או סנדלים, מיד היה מי ששאל אותי לאן אני נוסעת היום ואם אין עבודה. זה הביך אותי, מאוד. אז הייתי מתלבשת ומתפדחת ולא מוצאת מנוחה. כי איך אפשר להתלבש לפי האישיות שלך כשהאישיות שלך לא מתאימה? * היום שילובים של צבעים, טקסטורות ודוגמאות באים לי בטבעיות ואני נהנית לשחק איתם ללא פחד. אבל בעיצוב בתים, בתחום הלבוש, טוניקה וטייץ בשחור אפור היו השיא של מה שהעזתי לשים על עצמי. ואז הגיעה נקודת מפנה - אחרי הלידה של אור עשיתי שינוי תזונתי שהוביל לירידה משמעותית במשקל, כל מה שלבשתי לפני כבר לא התאים וזו הייתה הדחיפה שהייתי צריכה כדי להחליט לעשות תהליך דרך הבגדים. הבנתי שעכשיו זה הזמן ללמוד איך בגדים יכולים לתרום להרגשה הפנימית שלי. תכירו את נטע רז היא סטייליסטית אישית רגישה, באמת. את נטע אני מכירה מהרשת, נפגשנו בפייסבוק לפני שנים ובמשך הזמן נפגשנו בכמה הזדמנויות גם מחוץ למחשב. היא שבתה אותי בעדינות שלה, בחיוך שלה, ובחוש ההומור שהוא גם מתוק וגם מריר. בקיצור, הרמתי טלפון ואמרתי לה נטע, בואי תצילי אותי מעצמי ובעיקר מהפחד מבגדים. אז היא הגיעה אלי הביתה עם מזוודה מלאה בהפתעות והחיוך הכובש שלה כמובן. כשדיברנו היא סיפרה לי על זיכרון ילדות שמלווה אותה, לסבתא שלה היה ארון מלא בבגדים מדהימים, מלאים בצבע ועניין. היא אהבה במיוחד חצאית אחת מתנפנפת, מיוחדת עם הדפס פרחים. סבתא שלה הרשתה לה ללבוש אותה והיא הייתה רוקדת ומסתובבת מאושרת, מרגישה איך האנרגיה של הקפלים והפרחים מרימה לה את מצב הרוח וגורמת לה להסמיק מהתרגשות. כבר אז, כילדה צעירה, היא למדה שבגדים יכולים לעשות את זה, להרים לנו את מצב הרוח ולעשות אותנו מאושרות. בכל זאת היא לא בחרה בעיסוק באופנה, שנים היא הייתה עורכת דין רצינית, מחויבת בקוד לבוש, עובדת שעות ארוכות במשרדים אפורים. בתוך התקופה הזו של מתח ולחץ הנחמה שלה הייתה בפינטרסט, שם היא מצאה אי של שפיות ויופי. ברכבת בדרך למשרד היא הייתה גוללת בים של השראה וחולמת על היום שבו יהיה לה אומץ להקיף את עצמה בבדים וצבעים כל יום, כל היום. השנים עברו והיא הגשימה את החלום, יצאה ללמוד סטיילינג אישי ומצאה את הדרך שלה להשפיע לטובה על איך שנשים מרגישות בתוך הבגדים שלהן. פגישה ראשונה - סידור ארון בפגישה הראשונה שהייתה אצלי בבית, עברנו יחד על כללל תכולת ארון הבגדים שלי. לבשתי את כל הבגדים ונטע הסבירה לי מה מתאים ומה כבר לא ואיך ליצור כמה שיותר שילובים עם הבגדים שכבר יש לי בארון, כי מלתחה חכמה היא כזו שאפשר לגוון בה גם בלי לקנות חדש. החזרנו חזרה לארון רק מה שאני באמת לובשת ומחמיא לי. השאר עבר למסירה או לפח. בין לבין היו גם שיחות על החיים ושיתופים מרגשים והרגשתי שנטע רואה אותי באמת. אחרי הפגישה נטע שלחה לי סיכום מפורט, היו בו גזרות שמתאימות למבנה הגוף שלי, ניתוח של הצבעים שהכי מחמיאים לי לפי אבחון הצבע שהיא עשתה לי בפגישה, וכמובן רשימת קניות כדי שנוכל לצאת ליום רכישות ממוקדות ומפוקסות. אגב, אבחון צבע הייתה חוויה מעניינת בשבילי, נטע בחנה ערכות צבע מול גוון העור שלי וידעה להגיד שאני טיפוס צבע שנקרא summer cool אני יודעת שצבע מתקבל באופן הטוב ביותר בתוך קונטקסט והיה מעניין לראות איך המראה שלי ממש משתנה כשאני לובשת צבעים שונים, למשל הפיגמנטציה והאדמומיות נראות פחות בולטות כשאני לובשת חולצה בגוון הנכון. פגישה שנייה - יום קניות כמו שסיפרתי נטע הכינה לי רשימה של פריטים וגזרות מומלצות ויצאנו יחד לקניון כדי לצייד את הארון שלי בכל מה שחסר. לפני יום הקניות עדכנתי את נטע בשני פרטים חשובים, אחד, אני לא אוהבת שופינג ושתיים, ובכן יש לי אג'נדה. הארון שלי מורכב מ-70% יד שנייה ווינטג' 15% בגדי מעצבות עם עדיפות לייצור בארץ, ורק 15% אופנה מהירה. נטע אמרה שאין בעיה, הדרישות שלי לגיטימיות ויש עם מה לעבוד, וחוץ מזה גם היא אוהבת יד שנייה. ובאמת קנינו בעיקר הלבשה תחתונה ופרטי בייסיק שקשה למצוא ביד שנייה ואת רוב הרשימה מצאתי לאט לאט בחנויות האהובות עלי. וכאן זה הזמן להרים לליאור דורי וקרן אופנהיים כפרה עליהן שמלבישות אותי כבר שנים. לסיכום היה פחות מפחיד ממה שחשבתי ואפילו כיף, ככה זה כשאת הולכת לקניות עם מקצוענית (היה לי הרבה יותר קל לחכות בתא המדידה וללבוש את מה שנטע התאימה לי מאשר לשבור את הראש לבד). עכשיו יש לי ארון מסודר, עם הרבה שילובים ואפשרויות ואני מבינה את ההיגיון שעומד מאחורי הבחירה בפריטים, זה עושה לי סדר בראש ומקל עלי מאוד בבוקר. חשוב לי להגיד שסגנון הלבוש שלי לא השתנה באופן דרסטי, רק הפך ליותר ברור (עבורי) ואישי. אגב, את הפגישה עשינו בחורף ולמרות שיש לי את הסיכום המפורט לחזור אליו ושילובים שצילמנו, אני מרגישה שפגישת ריענון קיץ תהיה רעיון מצוין. נקודות דמיון בין סטיילינג אישי והום סטיילינג: אחרי שתי הפגישות האלה עדיין לא הספיק לי, קבעתי עם נטע פגישה נוספת אצלה בסטודיו המקסים בכפר מסריק, ישבנו לדבר ולמדתי עוד קצת על נקודות הדמיון בין סטיילינג לסטיילינג. 1. להתחיל מהבסיס. הלבשה תחתונה היא המלכה. בסיס טוב ונטרלי של חומרים טובים וגזרות מדויקות יגרום לכל מה שנשים עליו להראות טוב. זה ככה גם באופנה וגם בעיצוב. באחריות. 2. חתך הזהב, חלוקה של שליש שני שליש. החלוקה הכי חזקה בטבע, וגם באופנה מסתבר. אם נחלק את הגוף לשליש עליון ושני שליש בחלק התחתון תמיד נראה טוב יותר. כן, זה דורש להכניס את החולצה למכנסיים ולשחק עם חגורות, אבל בחיי שזה עובד. 3. אקססוריז יכולים להרים ויכולים להוריד. למשל ללבוש את אותה שמלה פעם עם סניקרס וז'קט ג'ינס ופעם עם עקבים ואודם. היא תראה אחרת לגמרי בכל פעם. בבית זה עובד עם וילונות, כריות נוי ואהילים, פריט קטן שמשנה את כל הלוק. 4. סכמת שילוב צבעים שתמיד עובדת. זה עובד נהדר בלבוש ואני עושה את זה גם בבית, 60% צבע נטרלי 30% צבע עם נוכחות שמוסיף עניין ו-10% צבע בולט שמקפיץ את כל הלוק. 5. לבחור דוגמה ואז לדגום ממנה צבע. כשאנחנו רוצות לשלב טפט בבית, או ללבוש פריט עם הדפס או דוגמה חזקה, נבחר גוון אחד מתוכו ונתאים אותו כצבע חלק. זה מיד יוצר חיבור והרמוניה. למשל הצבע הוורוד מופיע בחולצת הפסים וחוזר שוב בצעיף באחד הפרחים. 6.יש חוקים אבל אפשר ורצוי לעבור עליהם. עם כל הכבוד לכל המתמטיקה הפיזיקה שנים של מחקר אנחנו צריכות ללבוש מה שעושה לנו חייך, גם זה צבע שלא נמצא בסכמה המומלצת בשבילי או שמלה שהיא לא בדיוק הגזרה הנכונה. אם אני אוהבת את זה אני יכולה ללבוש את זה. * ויש לי גם מסר אישי מנטע, כי אי אפשר בלי, "העיסוק בבגדים הוא לא שטחי. הוא העיסוק בלהרגיש טוב, בלהסתובב בעולם זקופה וגאה. כי כשאנחנו לובשות בגדים שמתאימים לנו ומספרים את הסיפור האישי שלנו כל היום שלנו נראה אחרת. לבגדים יש את הכוח הזה." בואו לבקר את נטע בפייסבוק נטע רז סטיילינג אישי Neta Raz Personal Stylist ובאינסטגרם Neta Raz נטע רז סטיילינג אישי ואולי גם (אני ממליצה)בעולם האמיתי.

בפוסט הקודם, שיפוץ מטבח בתקציב קטן – עשי זאת בעצמך, כתבתי על כל הדרכים לשפץ את המטבח בכוחות עצמנו. הפעם אני רוצה לעלות מדרגה גם בהיקף העבודה וגם בהיקף התקציב עם טיפים נוספים שישדרגו לכן את המטבח. הכל התחיל לפני שמונה שנים כשקנינו את הבית שלנו. בבית כבר היה מותקן מטבח קבלן בן בערך שש שנים, שזה פחות משליש מאורך חייו של מטבח ממוצע, הוא היה במצב טוב ולמרות שהיה מכוער להפליא (בעיני לפחות) לא היית הסיבה אמיתית להחליף אותו. להוסיף על זה גם התקציב שלנו היה קטן והמטבח נשאר. נחושה לגרום לו לעבוד בשבילי, התחלתי לבדוק מה הן האופציות העומדות בפני כדי לשפץ אותו, והמסקנות לפניכן. החלפת חזיתות ארונות המטבח מורכבים משני חלקים הגוף והחזיתות. במידה וגופי הארונות במצב טוב, כלומר הם חזקים ויציבים ואין בעיה של רטיבות, עובש או צרות אחרות, אפשר לשנות את הנראות של הארונות ע"י החלפת חזיתות. אפשר לפרק את החזיתות הקיימות ולהחליף אותן בחזיתות חדשות, דבר שיצור למעשה מטבח חדש. יש מגוון כמעט אין סופי חומרים ואפשרויות, פנו לנגרייה במקום מגוריכן כדי ללמוד על כך, לקבל הצעת מחיר ולהיעזר בבעלי המקצוע המתאימים לעבודה. אפשר כמובן גם לצבוע את החזיתות הקיימות. ראו פוסט קודם. שינוי חזיתות המטבח אם כבר מחליפים חזיתות אני ממליצה לבדוק גם שדרוג של חלוקות הארונות. מבחינת שימוש ופרקטיות מגרות הן צורת האחסון הנוחה ביותר במטבח. כשפותחים מגרה רואים בדיוק מה יש בה לכל העומק. בארונות לעומת זאת נראה רק את מה שיש בחזית והרבה פעמים נצטרך להוציא מוצרים החוצה ולחפור בעומק כדי להגיע למה שאנחנו מחפשות. ולכן הרבה פעמים כששוקלים להחליף חזיתות אני ממליצה לבדוק גם שדרוג של החלוקה של גוף המטבח. זאת עבודה שתדרוש פניה לנגר שיפרק את החזיתות והפרזול הקיים, ייצר חזיתות חדשות לפני המפרט החדש ויתקין אותן על גבי הגוף הקיים. אם התקציב שלכן מאפשר אני ממליצה בחום. העבודה במטבח עם מגירות היא ליגה אחרת. בתמונות המטבח של ורד בו עשינו שלושה מהלכים מרכזיים: 1. החלפת חזיתות ותכנון מחדש של החלק התחתון של המטבח. הארונות התחתונים היו במצב טוב אבל הייתה בהם חלוקה למגרות קטנות ולא נוחות עם מסילות מהדור הישן. הזמנו נגר שפירק את החזיתות הקיימות, לקח מידות וייצר חלוקה חדשה של מגרות רחבות ונוחות. לחזיתות החדשות בחרנו פורמייקה בהירה בגוון אוף וייט. 2. צביעה ע"י צבעי של הארונות העליונים. 3. החלפה של הידיות. קנינו ידיות בסגנון כפרי שמשתלבות נהדר עם העיצוב העכשווי של הבית. החלפת שיש וחיפוי קיר ידעתן שניתן להחליף את השיש או את חיפוי הקיר מבלי להחליף את ארונות המטבח? האופציה הזו קיימת, למרות שהעלות שלה לא מבוטלת היא עדיין פחותה מהחלפה מלאה של המטבח. אז אם ירשתן שיש בגוון בלתי אפשרי או שהקרמיקה ידעה ימים (ואופנות) טובים יותר אפשר לפרק אותם ולהתקין חדשים. גם כאן מדובר בעבודה לבעל מקצוע מיומן פנו לקבלן שיפוצים להתייעצות. שימו לב - במקרים מסוימים ניתן להחליף גם כיור מבלי להחליף את השיש. צריך למצוא כיור חלופי בגודל של הפתח שהשאיר הכיור הישן או גדול ממנו וזאת עבודה שעושה רק איש מקצוע מיומן. לי יש את שלומי כפרה עליו. מזל. חשוב לי מאוד לציין שעבודת ניסור השיש והכנת המשטח להתקנת הכיור החדש עושה המון ה-מון אבק ולכן לא הייתי ממליצה לעשות עבודה כזאת על הדרך כשאתם כבר חיים בבית. זו עבודה שחשוב להתכונן אליה כראוי. בבית שלנו למשל החלפנו את חיפוי הקיר כחלק משיפוץ גדול שעשינו בבית. הבית כבר היה ארוז כולו והקבלן עבד ולכן קיבלנו את ההחלטה להחליף גם את הקרמיקה וגם את הכיור. בשלב הראשון החלפנו ושדרגנו חזיתות, החלפנו את הדלתות במגרות בכל מקום שיכולנו. בחרתי בפורמייקה בגוון אפור כחול עמוק ועד היום אני מאוהבת בבחירה הזו. לא נגענו בקרמיקה והחלטתי להוסיף לה מדבקות אריחים בסגנון וינטג'. בשיפוץ שעשינו השנה החלפנו כיור ואת הקרמיקה. אני חייבת לציין שהמראה של הקרמיקה הלבנה עושה לי את זה לגמרי, היא בעלת ברק עדין מחזירה ומשקפת את האור ומחמיאה מאוד למטבח. והבונוס קל יותר לנקות אותה מאת הקרמיקה הישנה שהייתה מחוספסת. שדרוג נוסף היה החלפת כירת הגז בכירת אינדוקציה. הדבר חייב להזיז את התנור (כדי לאפשר אוורור ליחידה) ומגירת התבניות שהייתה מתחת לתנור התבטלה. כפועל יוצא נשארתי עם חורים מעל ומחת לתנור והייתי צריכה למצוא לכך פתרון. בחרתי להשלים את החסר בחזיתות מעץ ממוחזר. שילוב עץ ממוחזר שימוש בחומרים קיימים היא דרך מדהימה לתת חיים חדשים לחומר גלם שבכל מצב אחר היה נגרס או נזרק לזבל. בניית יחידות מטבח או חזיתות מעץ ממוחזר יוצר מראה מאוד מיוחד ומלא אופי וכמו שאני תמיד אומרת עיצוב טוב שיש לו סיפור טוב שווה זהב. במטבח הפרטי שלי שילבתי חזיתות ויחידת מדפים מעץ ממוחזר. יצר אותם ינאי מנחם Yanai woodwork איש ונגר מוכשר ביותר. אגב, במהלך כתיבת הפוסט חשבתי על כל המעצבים והמייקרים שאני מכירה שעושים קסמים בעץ ממוחזר ולכן אני מבשלת (שימו לב למשחק המילים) פוסט נוסף בנושא. כדי ליצור את החזיתות החדשות, ינאי בנה משטחים כמו שבונים פאזל מחתיכות עץ שנאספו בנגריה. אני אוהבת את המראה הזה וכמובן גם את מה שהוא מסמל. קיימות כמה מילים על קיימות, כי זה נושא חשוב וקרוב לליבי. הייתי רוצה שתשקלו לשפץ את המטבח הקיים שלכן לא רק מסיבה כלכלית של הימנעות מהוצאה כספית גדולה, אלא גם מסיבה אידאולוגית. כי לא כל מה שישן צריך לעבור לטמינה באתר לפינוי פסולת. יש בעולם שלנו כל כך הרבה משאבים קיימים ואני שמחה להעלות את האופציה של השימוש בהם למודעות. קנייה של מטבח יד שנייה אם תכנסו לאתרי היד השנייה תוכלו לראות הרבה מטבחים שעומדים למכירה, מטבחי תצוגה מחברות ונגריות ומטבחים מבתים פרטיים. נכון יש פה עניין לוגיסטי של פירוק, הובלה והרכבה של המטבח, אבל מי שזה לא מפחיד אותה תוכל לזכות במטבח מושקע ברבע מהמחיר של ייצור חדש. אגב, לא חייבים לקנות את כל המטבח יד שנייה, אפשר גם לקנות אי או כיסאות או יחידת מדפים תלויה. שילוב של פרטי וינטג' ופרטי נגרות שנעשו באהבה יכולה ליצור מראה מאוד מיוחד. ועם מראה מיוחד מגיע גם סיפור טוב וזה לא פחות חשוב. זו תמונה שקיבלתי מלקוחות שלי, אחרי שהתקינו את המטבח שקנו מיד שנייה ואת הקרמיקה שבחרנו יחד. אם לא הייתי אומרת לא הייתן מנחשות שהוא משומש. נו, עשיתי לכן חשק לשפץ את המטבח שלכן? להחליף את הדלתות שכבר התיישנו או את הקרמיקה משנות אנו באנו? אם כן, אני את שלי עשיתי.

תחפושת פיראטית אמיצה תוצרת בית ובפרק השלישי במצעד התחפושות שלנו, פיראטית אמיצה. אגב, טיפים שיעשו את ההבדל מחכים בסוף הפוסט. תחפושת הפיראטית היא אופציה מעולה למי שלא רוצה לקחת על עצמה משימה מסובכת מידי, היא מבוססת כמובן על בגדים מהארון וכמה אביזרים שהוספנו והשלימו את הסיפור. מה עשינו? בתור התחלה בחרנו חולצת פסים ומכנסי ג'ינס מהארון של שי. גזרתי את המכנסיים באורך 7/8 בדוגמת זיגזג וגם החולצה קיבלה קיצור קטן של השרוולים, פשוט כדי שיהיה נוח. מבחינת אביזרים החלטנו להכין: כובע פירט, חרב מעוגלת, חגורה עבה, אנקול מסורתי ורטייה לעין. שי ציירה מפת אוצר והכינה גם טלסקופ מגלילים של נייר טואלט. אה ומצפן צבאי שישב אצלנו באחת המגרות קיבל צביעה בזהב והפך למצפן מוזהב קסום. את כובע הפירט הכנתי מקופסה של קורנפלקס. גזרתי שני חלקים זהים מהקרטון ועטפתי בלבד שחור. כדי להוסיף דיטייל נוסף רקמתי תפר פשוט בהיקף עם חוט צמר אדום והדבקתי גולגולת במרכז. בתמונה אפשר לראות ארבעה קשרים סביב הכובע, הם מחזיקים את שני החלקים יחד על הראש. האנקול הוכן מגליל נייר טואלט וחוט מעוקם מברזל שעטפנו בנייר אלומיניום. לחגורה גזרתי אבזם גדול מקרטון וחיברתי לרצועת לבד אפורה, גם כאן נעזרתי רבות בדבק חם. היופי הוא שאפשר להוסיף איזה אביזרים שרוצים בהתאם לרמת ההשקעה והיצירתיות. הרטייה הייתה תוספת נחמדה אבל היא הציקה לשי בעין, אז זה אביזר אחד פחות להתעסק אתו. עד כאן מסעות הפיראטית האמיצה, כמו תמיד אשמח לשמוע אם יש עוד שאלות או רעיונות וכמובן שתקפצו לבקר את שאר התחפושות במצעד שלנו. חג שמייח. #מצעד_התחפושות סיכום וטיפים שיעשו את כל ההבדל מאז ששי הייתה קטנה אני מכינה לה תחפושת בעבודת יד, נכון אני מעצבת, זה בא לי בקלות וזו הזדמנות מצוינת בשבילי להשוויץ ביצירתיות שלי. יחד עם זאת, יותר מהכל הייתי רוצה לתן לכן השראה להכין תחפושות לבד בבית. הן לא צריכות להיות מושלמות או מפוארות אבל בחיי שזו הרגשה טובה לראות את הילדים יוצאים מהבית עם תחפושת שהכנת להם לגמרי לבד. שי אגב כבר הפכה את זה לאידאולוגיה, היא מספרת לכולם שאנחנו מכינות תחפושות לבד. היא מתחילה לחשוב על רעיונות חדשים לפני והיא תמיד תאתגר אותי יותר ממה שהייתי מאתגרת את עצמי, ראו ערך טיפ מס' 3. אני רוצה לשתף בסדרה של תחפושות מהשנים האחרונות ולפני הכל לתת פה כמה טיפים שיעשו את כל התהליך להרבה יותר פשוט ומהנה. הטיפים שלי לתחפושות תוצרת בית: 1. להתבסס על בגד קיים. זה נכון בעיקר לילדים, למרות שלא רק, התחושה המוכרת על הגוף של בגד מהארון מאוד מרגיעה. הרבה פעמים תחפושות קנויות עשויות מבדים סינטטיים או נוקשים ויש ילדים שזה מכביד עליהם. אני ממליצה להוריד את גורם הסטרס הזה ובנות את התחפושת על חולצת טי או קפוצ'ון נעימים למגע. 2. לחשוב מה הם המאפיינים של התחפושת שנרצה ליצור ולהתמקד בהם. בתחפושת היגואר למשל, הסתכלתי באינטרנט על תמונות של יגואר וניסיתי להבין מה מייחד אותו לעומת כל נמר אחר, ברגע שנמצא מאפיין אחד משמעותי הוא יעשה את כל העבודה מבחינת התחפושת. בשפה המקצועית אנחנו קוראות לזה קונספט. 3. לא להתפזר על יותר מידי אלמנטים. חולצה עם אפליקציות וקשת לשיער/כובע יהפכו לתחפושת מושלמת. לא צריך הרבה כדי שהמסר יעבור. 4. להשתמש בדבק. כמה פשוט ככה עובד. פשוט להכין אפליקציות ולהדביק אותן לבגד הבסיס. לא כולנו יודעות לתפור, אני למשל לא יודעת לעבוד עם מכונת תפירה ולכן מצמצת את התפירה הידנית למינימום. להשתמש בדבק טקסטיל או בחבר הכי טוב שלי – הדבק החם הוא טיפ זהב. 5. להשתמש בבדי לבד צבעוניים. אני מאוד אוהבת לעבוד עם לבד כי הוא בד שנוח מאוד לעבוד אתו, הוא נגזר בקלות, הוא לא נפרם (משום שהוא לו אריג או סריג) הוא נדבק בקלות ואני שמחה לשתף שהוא עובר כביסות מצוין. לבד פליז יש תכונות דומות ולכן גם הוא אופציה מצוינת. המלצת בונוס (כי בונוסים זה החיים) תכירו את Little Crafter החנות של שרון בה היא מוכרת את היצירות המתוקות שלה, אקססוריז לקטנטנים ולעיצוב הבית, ערכות DIY סדנאות ותחפושות. בול כמו שאני אוהבת. פיס אנד לאב.

לפני כמה זמן שי ניגשה אלי ואמרה, אמא אם אני אשתתף במסטר שף ויבקשו מאיתנו להכין מנה שהיא זיכרון מהבית, מה אני אכין? חייכתי. במקום להיעלב שאלתי אותה, מה היית רוצה ללמוד להכין? את המרק התימני של סבא. כבר הייתה לה תשובה מוכנה. אז בואי נתקשר לסבא ונבקש ממנו שיקרא לנו ביום שישי לפני שהוא מכין את המרק, ואת יודעת מה, גם נעשה מזה פוסט לבלוג. לפי החיוך שנמרח לה על הפנים הבנתי שאני לא צריכה להציע פעמיים. אז בשישי האחרון נכנסנו למטבח של סבא אמנון כדי ללמוד ממנו איך להכין מרק תימני. בשלב הראשון בהכנות שי וסבא קילפו תפוחי אדמה וקצצו בצל "סבא זה בסדר שאתה תחתוך את הבצל? לקלף תפוח אדמה אני כבר יודעת." אני רבצתי על הספה כי לא הרגשתי טוב, וקיבלתי נזיפה משי למה אני לא מצלמת. אז הרמתי את עצמי ונכנסתי איתם למטבח. בזמן שהמרק התבשל שי ישבה וכתבה את המתכון, בכל זאת חוויה לימודית וכשהכל היה מוכן היא הגישה את הצלחות לשולחן. המרק התימני של סבא אמנון - מתכון כמות לסיר של 5 ליטר (כ-10 מנות) זמן הכנה שעה ורבע. מרכיבים: 1 בצל בינוני קצוץ 4 שיני שום כתושות 4 שוקיים עוף, טרי או מופשר 2 תפוחי אדמה בינוניים (או אחד גדול) 2 כפות חוואיג' למרק 2 כפות אבקת מרק עוף *אבקת המרק מכילה את כל המלח שהמרק צריך שימו לב להערה לגרסה ללא אבקת מרק. צרור כוסברה קשור בחוט שבטוח לבישול שמן זית לטיגון כ- 4 ליטר מים רותחים למעלוט: 2 כפות גדושות קמח 1 כוס מים חמים אופן ההכנה: קולפים וחותכים את תפוחי האדמה לקוביות. מטגנים את הבצל הקצוץ במעט שמן, כשהוא מתחיל להזהיב מוסיפים את השום הכתוש. מוסיפים את העוף ומטגנים שיקבל קצת צבע. בקנקן מים ממיסים את החוואיג' בליטר מים חמים ומוסיפים לסיר. מוסיפים את אבקת המרק, תפוחי האדמה וצרור הכוסברה. ממלאים מים עד 4\3 מגובה הסיר, ומבשלים כ-45 דקות. עם הבישול מפלס המים קצת יורד ואז מוסיפים את המעלוט. *המעלוט הוא מרכיב שמסמיך את המרק, מערבבים 2 כפות גדושות קמח עם כוס מים חמים עד שמתקבלת בלילה דלילה ללא גושים ומוסיפים למרק. מבשלים 10 דקות נוספות, טועמים ומתקנים תיבול והמרק מוכן. הערות והארות *הגרסה של סבא אמנון מכילה אבקת מרק עוף, הוא אומר שככה אמא שלו הכינה. אפשר בהחלט להכין את המרק בלי ואז צריך להוסיף מלח. *בעיקרון צריך לקצוץ את הכוסברה קטן ולהוסיף למרק, אמנון החליט לקשור את הצרור בחוט ולהוסיף אותו ככה, זה חוסך התעסקות כולם אמרו שזה לא פוגע בטעם. לא כל סבתא תאהב את הפתרון הזה, לשיקולכן. *‏אפשר גם להוסיף בשר בקר או לעשות גרסה צמחונית, יש מקום לכולם. *לגרסה ללא גלוטן אפשר להשתמש בקורנפלור או קמח לבן ללא גלוטן. גילוי נאות לא ניסיתי אז אשמח שתעדכנו אותי בתוצאות אם אתן מנסות בבית. כמה מילים על חוואיג' למרק, (לא להתבלבל עם חוואיג' לקפה), היא תערובת תבלינים תימנית מסורתית, יש לה כל מיני גרסאות אזוריות ומשפחתיות אבל בדרך כלל היא מכילה איזון של כורכום, זרעי כוסברה טחונים, הל, כמון, פלפל שחור וזרעי חילבה. (לא תמיד יש חילבה). חוואיג' לקפה לעומתו מכיל הל, קינמון, ציפורן, ג'ינג'ר ולעיתים גם זרעי קימל. שותים אותו עם הקפה או כחליטה במים רותחים ויודעות דבר ממליצות להוסיף אותו ליין חם, תנסו באירוע הבא שלכן. ובנימה אישית כמו בכל משפחה, גם אצלנו כל אחד אוהב את המרק התימני שלו קצת אחרת. יש את זה שאוהב את המרק שלו מסונן בלי אף עלה (גלגול), את זאת שאוהבת בעיקר את העוף (אורקה), את זאת שאוהבת הרבה תפוחי אדמה (שי), את זאת שמוסיפה אורז ומותר לה כי היא פולניה (סבתא נאווה), את זאת שאוכלת בעיקר עם יש לחוח (דודה זוהר), את זה מבקש עוד מנה עם עוף ותפוחי אדמה כי הצלוחית הראשונה נגמרה לו מהר מידי (הדר), את זה שתמיד אומר "וואי זה ממש טעים. עשית מעלוט?" (דוד אודי), ואת זאת שלא נוגעת, כי היא לא אוהבת כוסברה ורגישה לגלוטן (מודה באשמה, זאת אני). המשימה הבאה ללמוד להכין לחוח ;)

רבות מאיתנו חיות בדירות שכורות או בבתים בהם מותקן מטבח קיים. לעיתים מתאים לעשות שיפוץ ולהחליף מטבח, אבל מה עושים כשלא? בואו נתחיל מלהודות באמת, החלפת מטבח היא עסק יקר מאוד. מה גם שכשמחליפים את ארונות המטבח צריך להחליף איתם גם את משטח העבודה (כלומר השיש) ואת חיפוי הקיר (במקרים רבים זו תהיה קרמיקה כעורה שעבר זמנה). לזה תוסיפו כיור וברז והתקנה מחודשת או החלפה של מוצרי החשמל, מדיח, תנור, כיריים. העלות עשויה לטפס לעשרות אלפי שקלים גם אם נבחר בגימורים פשוטים יחסית. בדיוק בשביל המקרים בהם מטבח חדש הוא לא אפשרות, הכנתי את המדריך לשיפוץ המטבח בתקציב קטן. כי גם אם הוא נראה מיושן, עייף ובלתי ניתן להצלה - יש המון דברים שאפשר לעשות כדי לעצב אותו מחדש ולהפוך אותו למעודכן ושמח. 1. החלפת ידיות לא תאמינו כמה הבדל יכולות לעשות ידיות חדשות. ידיות הן התכשיט של המטבח והן יכולות לשנות את כל האווירה וגם להשפיע על הסגנון העיצובי, כלומר יותר מודרני או כפרי, יותר קונטרסט או משתלב. אפשר לבחור ידיות שחורות למטבח לבן, או ידיות זהב עתיק למטבח צבעוני, תשחקו עם זה ותהנו מהדרך. חשוב לזכור למדוד את המרחק בין הברגים ולקנות ידיות במידה מתאימה. 2. צביעה צביעה של המטבח תיתן לו מראה חדש לגמרי ותוכל לשנות אותו מעייף ומיושן למטבח טרנדי וסופר מרשים. במקרה שתבחרו בצביעה יש מספר אפשרויות: 1. לפנות לבעל מקצוע שמתמחה בצביעה של מטבחים. בגלל ההקפדה על שימוש בצבעים מתאימים ואיכות העבודה, המחיר יהיה בהתאם, מדובר בהשקעה של כמה אלפי שקלים בודדים תלוי בגודל ובעיצוב המטבח. אם אתן רוצות מטבח שיחזיק לשנים ארוכות זו הדרך הנכונה. 2. מיקור חוץ. להביא צבעי או הנדימן לעבודת הצביעה או לחילופין לשלוח את החזיתות למצבעה. 3. עשו זאת בעצמכן. אם אתן מרגישות אמיצות או שהתקציב פשוט קטן מידי, תוכלו לצבוע בעצמכן. לכל נושא הצביעה יש לי מספר טיפים שיעשו את כל ההבדל: הכנות ועוד קצת הכנות צביעה טובה מתחילה בהכנה טובה. כדאי להתחיל מלנקות טוב את השטח אותו נרצה לצבוע משומן ואבק ולעיתים גם שיוף שלו כדי שהצבע החדש יתפוס. עיטוף של כל מה שלא נרצה שיתכסה בצבע או בטפטופים. זה כולל עיטוף טוב של השיש והקרמיקה, מסקינטייפ (שמיועד לקירות) מסביב לארונות וכמובן כיסוי של הברז. *זמן הכנה טוב יראה לכן ארוך אבל ככה בדיוק זה צריך להיות. בחירת סוג הצבע המתאים יש בשוק צבעים שמתאימים לצביעה על גבי עץ וגם צבעים עם פריימר (שכבת בסיס שמסייעת לצבע להקשר לחומר שנרצה לצבוע) שמתאימים לצביעה על פורמייקה. ממליצה תמיד לבדוק עם יועצי הצבע בחנויות חומרי הבניין, הם ישמחו לעזור. וכמובן הצטיידות בשילוב של מרץ וסבלנות. כדי להגיע לתוצאה טובה חייבים ליישם יותר משכבה אחת ויש לקחת בחשבון את זמן הייבוש בין שכבה לשכבה. בתמונות, שיפוץ במטבח הפרטי של המעצבת הילה ברונשטיין. הילה ובן זוגה קבלן שיפוצים במקצועו, שלחו את החזיתות לצביעה מקצועית במצבעה, פירקו את הקלאפה והתקינו במקומה ארונות מאיקאה ולהשלמת האפקט צבעו את הקיר מאחורי הארונות בשחור. בשילוב עם הסטיילינג המדויק של הילה מתקבל מטבח חדש לגמרי. 3. הדבקת טפט אם לא מתאים לכן לצבוע את המטבח שלכן זה ממש בסדר. הדבקת טפט מדבקה על דלתות המטבח היא פתרון פשוט ולא יקר שעושה שינוי גדול. הדבקת טפט אינה דורשת מיומנות מיוחדת מעבר לאורך רוח. אם עובדים לאט ובעדינות אין סיבה שזה לא יצליח. ניתן למצוא טפטים להזמנה ברשת, למשל כאן - צביקה טפטים. 4. מדבקות אריחים בואו נדבר רגע על השיש והקרמיקה, בעיצוב מחדש של מטבח בתקציב קטן פשוט לא הגיוני להחליף אותם. העבודה מורכבת מידי והעלות גבוהה מידי ולכן אני ממליצה על הפתרון של מדבקות אריחים. קיימות מספר חברות בשוק שמייצרות מדבקות אריחים ומשטחים להדבקה על גבי קרמיקה קיימת. זאת דרך מעולה לעשות שינוי באופי המטבח. וזה לגמרי DIY כלומר עשי זאת בעצמך, לא דורש ידע קודם או מיומנות מיוחדת מעבר לרצון ללמוד. ווניל הום דקור החנות של חן קרן, מייצרת מגוון דגמים של שטיחי פי.וי.סי ומדבקות וניל לקיר ולרצפה. אפשר להזמין מדבקות ארחים שמגיעות כאריחים בודדים בהתאם למידת האריחים שלכן. וכמו כל דבר בחיים חשוב למדוד (פעמיים לפחות) לפני שמזמינים. 5. צביעה של קירות המטבח צביעה של קירות המטבח, בלי לגעת בארונות יכולה לעשות שינוי גדול. היא יכולה לעדן את הקונטרסט שקיים בין צבע הארונות לצבע הקיר וליצור מראה זורם והרמוני. במקרים מסוימים אני בוחרת לצבוע את הקירות דווקא בגוון חזק וכך לתת למטבח אופי שונה. בתמונות, מטבח בסטודיו לטיפול באמנות "הבית של טרודה". במקום יש מטבח וינטג' משנות השישים או השבעים כדי להצעיד אותו לשנות האלפיים, צבענו את הקירות בכחול עמוק, הוספנו מדבקות אריחים, גם הן בניחוח וינטג' ותלינו וילונות קרושה על מוטות שחורים. המטבח הצהוב של גיל - כאן צביעה של הקירות באפור יצרה מראה זורם יותר ועידנה את הקונטרסט בין הארונות הצהובים לקירות הלבנים. עוד נקודה חשובה בהקשר הזה, שני המטבחים האלה סגורים ולא גדולים ואפשר לראות איך בחירה בצבע כהה לא מקטינה אותם אלא גורמת להם להיות יותר אינטימים ומיוחדים. נקודה למחשבה. 6. החלפת גופי התאורה במטבח זה אולי נראה כמו שלב פחות חשוב בשיפוץ אבל גופי תאורה עושים הבדל עצום בתחושה בחלל. אהילים יפים ומעניינים הם דרך מצוינת להכניס צבע ועניין למטבח ולא הייתי מוותרת על זה, גם אם מדובר בדירה שכורה. תאורה משפיעה מאוד על העיצוב גם מבחינת הנראות וגם מבחינת הנוחות של הבישול באור מתאים. 7. חזרה של צבעים בחלל היום ברוב הדירות קיים תכנון פתוח ורואים את המטבח מכל חלקי הבית, ולכן אני ממליצה לשלב נגיעות של צבע תואם לגוונים הקיימים במטבח בעוד אזורים בבית. אפשר להתאים את צבעי המטבח לצבעים שאתן אוהבות וכבר קיימים בדירה, או לשלב בדירה צבעים ממה שקיים (או ממה שתכניסו עכשיו) במטבח. תראו למשל את הכרית על הספה וכמה יפה היא מהדהדת את הירוק ויוצרת תחושה המשכית והרמונית. או במטבח הצהוב של גיל, כמה יפה שיש צהוב גם במנורות וגם בספה. זה גורם לחלל להרגיש הרמוני והמשכי. 8. סטיילינג - סגנון של הקיים כמו שאתן כבר יודעות, כי אני חוזרת על זה הרבה, אפשר לעשות קסמים כשמוסיפים אביזרים או טקסטיל לחדר קיים. אפשר להוסיף וילון, מדפים צפים, תמונות, עציצים. אני תמיד ממליצה להוסיף עציצים, הם מוסיפים עניין וחיים לכל חלל, ועל הדרך גם משפרים את איכות האוויר שאנחנו נושמים. התמונות של גלי אהבה ממבט ראשון מצוינות למטבחים כי הן עמידות במים ולא יקרה כלום אם ישפריץ עליהן משהו, או שידבק עליהן שומן במשך הזמן, אפשר פשוט לנגב. מדפים של חברת collectie האהובים עלי מאוד משלבים עץ ובטון. וינטג' ומציאות יד שנייה הם דרך מעולה להכניס עניין ואופי למטבח. זה לדוגמה מטבח חדש (בבית חדש) ששילבנו בו כסאות ומדף שעברו שיפוץ ומנורות וינטג'. גם שומרות על הסביבה וגם מקבלות מטבח מיוחד ומלא באופי. אז מה היה לנו, ידיות, צבע, גופי תאורה טפטים ומדבקות, העיקר שלא תמשיכו לחיות עם המטבח העייף שירשתן כשעברתן לדירה השכורה. ספרו לי, איזה טיפ אתן פשוט חייבות לרוץ וליישם? ואם המטבח שלכן דורש שיפוץ מקיף יותר או שיש לכן יותר תקציב חכו גם לפוסט הבא המדריך המלא לשיפוץ המטבח.

תחפושת יגואר בעבודת יד בפרק השני במצעד התחפושות, יגואר! (טיפים חשובים שיעזרו לכן לעצב ולהכין תחפושת בעבודת יד, מחכים בסבלנות בסוף הפוסט). לפני כמה זמן שי פיתחה אובססיה קלה ליגוארים, היא קראה עליהם, חקרה אותם וכמובן לבשה כל בגד מנומר שיכלה למצוא. זו הייתה ההחלטה הטבעית להכין לה תחפושת של יגואר לפורים. מה עשינו? התחלתי מלחפש תמונות של יגואר בגוגל כדי לבין מה בעצם מייחד אותו מנמרים אחרים, הבנתי שבנוסף לחברבורות שלו יש לו גם מן מסגרת שחורה סביב העיניים, כשהוספתי אותה היא נתנה המון אופי לתחפושת. את התחפושת ביססתי על סווטשרט קפוצ'ון בצבע צהוב בהיר ועליו התחלתי לבנות את היגואר. הכובע הפך להיות סוג של מסכה, תודו שזה הרבה יותר נוח מלהסתובב כל החג עם מסכה על הפנים. ככה אפשר לכסות את הראש ולהיכנס לדמות וגם להנות מנוחות וחופש פעולה במהלך היום. זו נקודה מאוד חשובה כשמכינים תחפושות לילדים. אז, הקפוצ'ון קיבל תוספת של עיניים ממסגרות אף ולשון. ודיטיילים מקסימים עם חוטי רקמה צבעוניים. לאורך המצח ועד הגב יצרתי רצועה של בד בגוון חרדל יותר כהה וסביבה פיזרתי המון חברבורות שגזרתי מלבד בגוונים של צהוב וחום. השדרה הזו נתנה מסגרת לתחפושת, ככה לא חייבים למלא בכתמים את כל הבגד. לחלק האחורי של החולצה חיברתי זנב, תפרתי אותו מלבד צהוב ומילאתי באקרילן שנשאר מכרית ישנה שהתפרקה (בגלל זה קשה לי לזרוק דברים) וחיכתה להזדמנות להביא קצת תועלת. הזנב לא בדיוק בצבע של החולצה וזה לא נורא בכלל, את הפרפקציוניזם תשאירו לפסח. התאמנו לקפוצ'ון טייץ בצבע גוף ושי מוכנה לחגוג. שדרוג רציני נוסף לתחפושת בבוקר החג, כששני השכנה האלופה והמאוד מוכשרת שלנו התנדבה לאפר את הילדה הנרגשת ולהפוך אותה ליגוארית אמיתית. שימו לב שהיא בחרה גם גרביים מנומרות להשלמת הלוק. עד כאן הרפתקאות היגוארית בג'ונגל שמאחורי הבית. ורגע לפני שתגיע לכאן פיראטית אמיצה, אשמח לשמוע אם יש עוד שאלות או רעיונות וכמובן הכי אשמח שתקפצו לבקר את שאר התחפושות במצעד שלנו. חג שמייח. #מצעד_התחפושות סיכום וטיפים שיעשו את כל ההבדל מאז ששי הייתה קטנה אני מכינה לה תחפושת בעבודת יד, נכון אני מעצבת, זה בא לי בקלות וזו הזדמנות מצוינת בשבילי להשוויץ ביצירתיות שלי. יחד עם זאת, יותר מהכל הייתי רוצה לתן לכן השראה להכין תחפושות לבד בבית. הן לא צריכות להיות מושלמות או מפוארות אבל בחיי שזו הרגשה טובה לראות את הילדים יוצאים מהבית עם תחפושת שהכנת להם לגמרי לבד. שי אגב כבר הפכה את זה לאידאולוגיה, היא מספרת לכולם שאנחנו מכינות תחפושות לבד. היא מתחילה לחשוב על רעיונות חודשים לפני והיא תמיד תאתגר אותי יותר ממה שהייתי מאתגרת את עצמי, ראו ערך טיפ מס' 3. אני רוצה לשתף בסדרה של תחפושות מהשנים האחרונות ולפני הכל לתת פה כמה טיפים שיעשו את כל התהליך להרבה יותר פשוט ומהנה. הטיפים שלי לתחפושות תוצרת בית: 1. להתבסס על בגד קיים. זה נכון בעיקר לילדים, למרות שלא רק, התחושה המוכרת על הגוף של בגד מהארון מאוד מרגיעה. הרבה פעמים תחפושות קנויות עשויות מבדים סינטטיים או נוקשים ויש ילדים שזה מכביד עליהם. אני ממליצה להוריד את גורם הסטרס הזה ובנות את התחפושת על חולצת טי או קפוצ'ון נעימים למגע. 2. לחשוב מה הם המאפיינים של התחפושת שנרצה ליצור ולהתמקד בהם. בתחפושת היגואר למשל, הסתכלתי באינטרנט על תמונות של יגואר וניסיתי להבין מה מייחד אותו לעומת כל נמר אחר, ברגע שנמצא מאפיין אחד משמעותי הוא יעשה את כל העבודה מבחינת התחפושת. בשפה המקצועית אנחנו קוראות לזה קונספט. 3. לא להתפזר על יותר מידי אלמנטים. חולצה עם אפליקציות וקשת לשיער/כובע יהפכו לתחפושת מושלמת. לא צריך הרבה כדי שהמסר יעבור. 4. להשתמש בדבק. כמה פשוט ככה עובד. פשוט להכין אפליקציות ולהדביק אותן לבגד הבסיס. לא כולנו יודעות לתפור, אני למשל לא יודעת לעבוד עם מכונת תפירה ולכן מצמצת את התפירה הידנית למינימום. להשתמש בדבק טקסטיל או בחבר הכי טוב שלי – הדבק החם הוא טיפ זהב. 5. להשתמש בבדי לבד צבעוניים. אני מאוד אוהבת לעבוד עם לבד כי הוא בד שנוח מאוד לעבוד אתו, הוא נגזר בקלות, הוא לא נפרם (משום שהוא לו אריג או סריג) הוא נדבק בקלות ואני שמחה לשתף שהוא עובר כביסות מצוין. לבד פליז יש תכונות דומות ולכן גם הוא אופציה מצוינת. ואני שמחה לבשר שיש לי גם המלצת בונוס: תכירו את שירה גנני המדהימה, שירה היא אדריכלית ומעצבת רב תחומית מוכשרת. לאחרונה היא הפכה את סדנת הדגל שלה לעיצוב בסול לקורס דיגיטלי, והוא מקיף ומושקע מאוד. אז אם אתן רוצות ליצור תחפושות ותפאורות בטכניקה הזו זה המקום בשבילכן. כל הפרטים כאן: יסודות העיצוב בסול. תצפו בסרטון ולא תישארו אדישות. פיס אנד לאב.

הקדמה וטיפים לפני הכל מאז ששי הייתה קטנה אני מכינה לה תחפושת בעבודת יד, נכון אני מעצבת, זה בא לי בקלות וזו הזדמנות מצוינת בשבילי להשוויץ ביצירתיות שלי. יחד עם זאת, יותר מהכל הייתי רוצה לתן לכן השראה להכין תחפושות לבד בבית. הן לא צריכות להיות מושלמות או מפוארות אבל בחיי שזו הרגשה טובה לראות את הילדים יוצאים מהבית עם תחפושת שהכנת להם לגמרי לבד. שי אגב כבר הפכה את זה לאידאולוגיה, היא מספרת לכולם שאנחנו מכינות תחפושות לבד. היא מתחילה לחשוב על רעיונות חודשים לפני והיא תמיד תאתגר אותי יותר ממה שהייתי מאתגרת את עצמי, ראו ערך טיפ מס' 3. אני רוצה לשתף בסדרה של תחפושות מהשנים האחרונות ולפני הכל לתת פה כמה טיפים שיעשו את כל התהליך להרבה יותר פשוט ומהנה. הטיפים שלי לתחפושות תוצרת בית: 1. להתבסס על בגד קיים. זה נכון בעיקר לילדים, למרות שלא רק, התחושה המוכרת על הגוף של בגד מהארון מאוד מרגיעה. הרבה פעמים תחפושות קנויות עשויות מבדים סינטטיים או נוקשים ויש ילדים שזה מכביד עליהם. אני ממליצה להוריד את גורם הסטרס הזה ובנות את התחפושת על חולצת טי או קפוצ'ון נעימים למגע. 2. לחשוב מה הם המאפיינים של התחפושת שנרצה ליצור ולהתמקד בהם. בתחפושת היגואר למשל, הסתכלתי באינטרנט על תמונות של יגואר וניסיתי להבין מה מייחד אותו לעומת כל נמר אחר, ברגע שנמצא מאפיין אחד משמעותי הוא יעשה את כל העבודה מבחינת התחפושת. בשפה המקצועית אנחנו קוראות לזה קונספט. 3. לא להתפזר על יותר מידי אלמנטים. חולצה עם אפליקציות וקשת לשיער/כובע יהפכו לתחפושת מושלמת. לא צריך הרבה כדי שהמסר יעבור. 4. להשתמש בדבק. כמה פשוט ככה עובד. פשוט להכין אפליקציות ולהדביק אותן לבגד הבסיס. לא כולנו יודעות לתפור, אני למשל לא יודעת לעבוד עם מכונת תפירה ולכן מצמצת את התפירה הידנית למינימום. להשתמש בדבק טקסטיל או בחבר הכי טוב שלי – הדבק החם הוא טיפ זהב. 5. להשתמש בבדי לבד צבעוניים. אני מאוד אוהבת לעבוד עם לבד כי הוא בד שנוח מאוד לעבוד אתו, הוא נגזר בקלות, הוא לא נפרם (משום שהוא לו אריג או סריג) הוא נדבק בקלות ואני שמחה לשתף שהוא עובר כביסות מצוין. לבד פליז יש תכונות דומות ולכן גם הוא אופציה מצוינת. מוכנות? מתחילות! תחפושת רקפת הכי מיוחדת הפרק הראשון במצעד התחפושות, רקפת! את תחפושת הרקפת התחלתי מחיפוש בארון, נבחרו חולצת בית ספר (הפכתי אותה כדי להחביא את הסמל) בצבע ירוק מושלם וחצאית מלמלה שקיבלנו במתנה והוקרבה לטובת החגיגה. מה עשינו? לרקפת יש שני חלקים משמעותיים, הפרחים והעלים וכך גזרתי מלבד פרחי רקפת עם גבעולים והדבקתי אותם לחולצה. כדי לתת דיטייל נוסף קישטתי בתפרים בחוטי רקמה. ואז הכנתי המון המון עלים וחיברתי אותם מסביב לחלק התחתון של החולצה. התקבל מראה של רקפות שצומחות מתוך כתר של עלים. ממש כמו שקורה בטבע. מילה על העלים, בעלי הרקפת יש שילוב של כמה גוונים, יצרתי אותו משכבות בכמה גוונים של ירוק ותפרים בחוט רקמה לבן, זו הייתה עבודה טכנית מאומצת, אך מהנה. החצאית, שהתחילה את היום לבנה קיבלה צביעה עם תיונים באמבטיה (כן, כן, מה שאתן שומעות) ואליה חיברתי רצועות של לבד חום, יעני שורשים. גם אם היינו נשארות רק עם החולצה והחצאית היינו מקבלות תחפושת רקפת מושלמת. אבל מגזימניות שכמונו החלטנו להוסיף גם כתר של רקפת. את הפרח הכנתי מלבד ורוד בשני גוונים כהה ובהיר והדבקתי בזהירות בהמון דבק חם. בהדבקה של שתי שכבות בד הדבק גורם ללבד להתקשות ולהפוך להיות יציב וככה יכולתי לשלוט בכיוון של עלי הכותרת. הפרח עצמו יושב על חוט ברזל קשיח שעטפתי בעוד לבד חום ומחובר לקשת לשיער. את המקום בו הדבקתי את החוט גבעול לקשת הסתרתי בעוד עלים ירוקים. אחר כך שי בקשה גם שרביט ואפילו שכבר נגמר לי הכוח הכנתי לה אחד, התמונה לפניכן. בבוקר פורים תמיד קצת קריר אז שי לבשה גם טייץ פסים, סתם כי פסים זה הכי כיף שיש. ואז יצאנו להצטלם בטבע כדי להשלים את החוויה. עד כאן סיפורה של הרקפת הכי יפה ביער. מיד אחריה תגיע תחפושת יגואר ישר מהג'ונגל שמאחורי הבית. עד אז, אשמח לשמוע אם יש עוד שאלות או רעיונות וכמובן הכי אשמח שתקפצו לבקר את שאר התחפושות במצעד שלנו. חג שמייח. #מצעד_התחפושות

השבוע נפתח איקאה סייל המסורתי שבא עלינו לטובה פעמיים בשנה חורף וקיץ, ובמשך שלושה שבועות יהיה טירוף שלם של הנחות שוות. (בכוונה אני משאירה את הרשומה הזאת ללא תאריכים, היא תישאר רלוונטית לכל סייל שיבוא ולקניות באיקאה בכלל). אז כמו כל דבר בחיים, גם את איקאה צריך לדעת לעשות נכון וכדי שתוכלו להנות מהסייל, אני רוצה לתת לכן כמה טיפים חשובים שאספתי בדרך. נתחיל מזה שאני חושבת שאיקאה היא מקום קסום. תכלס הענקית השוודית באה לסגור לנו פינות. לפני איקאה לא היה מצב להגיע בבוקר להעמיס ספה על הגג של האוטו, לנסוע הביתה להרכיב אותה, להכין קפה ולשבת לשתות אותו על הספה החדשה שלנו. וזה נכון גם לגבי חדר ארונות או מטבח. עכשיו, אני לא אומרת שמדובר במקום מושלם, בכל זאת מפעילים עלינו כל מניפולציה, אנחנו מבלים יום שלם בתוך החנות ויוצאים עם עגלה בשווי 500 ₪ גם אם תכננו לקנות רק קולפן (אפילו שזה אחלה קולפן). הטיפים שלי לאיקאה סייל מוצלח 1. לתכנן ועוד קצת לתכנן. אני ממליצה לשבת בבית לפני הנסיעה, להיכנס לאתר ולהכין רשימה מסודרת של המוצרים שתרצו לקנות. בנוסף לרשימה אני אוהבת להכין לי צילומי מסך עם המקט והמיקום, ככה כשאני עושה את הסיבוב קל לי למצוא את המוצרים שסימנתי לי. 2. ‏למדוד. רוצות לקנות ספה? למדוד. רוצות שטיח? למדוד. רוצות מיטה לחדר של הילדים? למדוד גם את השטח הפנוי של הרצפה, גם את המיקום של נקודות החשמל וגם את המרחק בין המיטה לבין החלון. נורא מבאס להגיע הביתה עם רהיט שרצינו ולגלות שהוא לא מתאים. *טיפ בונוס למדידה: לקחת מסקינטייפ ולסמן על הרצפה את גודל של השטיח או הרהיט שנרצה לקנות, במקום בחדר שבו הוא אמור לעמוד. זה יוצר הדמיה ריאליסטית ותמיד עובד. (לא תאמינו, אבל באתרי יד שנייה יש עלייה במינון של מוצרי איקאה ישר אחרי הסייל, מאותן נשים שפשוט לא מדדו. אז תמדדו טוב?) 3. לבדוק כל מוצר לגופו. לא כל המוצרים באיקאה משתתפים בסייל ולכן כדאי להיכנס לאתר ולבדוק האם המוצרים שאנחנו רוצות באמת נמכרים בהנחה. למשל בארונות BESTÅ שאני מאוד אוהבת, משתתפים במבצע רק הארונות בגוון עץ, הלבנים הקלאסיים נמכרים במחיר רגיל אז כדאי לבדוק קודם. 4. ‏לבדוק מלאי. אני ממליצה להיכנס לאתר בלילה שלפני ולבדוק אם המוצרים שסימנתי לי קיימים במלאי. יש אופציה כזו באתר לפי חנויות ולפי השמועות המלאי מתעדכן סביב 23:00 בלילה. יחד עם זאת חשוב לזכור שימי הסייל עמוסים ומלאים נוטים להיגמר, אז להנמיך ציפיות זה מאכזב פחות כשמתכוננים לזה. 5. ‏להתכונן לעומס. כמו שכבר כתבתי, ימי הסייל עמוסים מהרגיל ולכן זה לא הזמן להגיע סתם לסיבוב השראה. כדאי להגיע אם יש לכן רשימה אפקטיבית של מוצרים שאתן באמת צריכות. אחרת זה פשוט לא שווה את זה. בכלל, אני לא מעודדת קניה סתם, אלא ממליצה לקנות כדי לפתור צורך אמיתי. *אם אתן יכולות להגיע בשעות הבוקר באמצע השבוע עדיף. 6. קופות בשירות עצמי. אם אתן משלמות באשראי, כדאי לזכור שיש קופות בשירות עצמי. אם הכל הולך חלק זה חוסך זמן והתעסקות אז שווה להכיר את האופציה. *למה אם הכל הולך חלק? כי פעם העברתי את כל המוצרים שלי ואז נפתחה לי חלונית של בדיקה מדגמית וחיכית 10 דקות לנציג שירות. טוב גם זה קורה מידי פעם. 7. שירותי האון ליין של שפע און ליין. שירותי האון ליין לא פועלים במהלך הסייל. אבל זה טיפ שחשוב לי שתכירו אז שמה כוכבית: מכירות את שפע און ליין, החברה שעושה את המשלוחים לאיקאה? אפשר להיכנס לאתר שלהם, לעשות את ההזמנה ולתאם הובלה והרכבה (אם תרצו) בלי לצאת מהבית. לא כל המוצרים ניתנים למשלוח, למשל המוצרים הקטנים והשבירים, אבל שווה לבדוק. 8. להשאיר את הבעל בבית. אם בן או בת הזוג שלכן לא בעניין של איקאה זה ממש בסדר. פשוט תשאירו אותם בבית. צאו עם חברה טובה או מישהי שאורך הרוח והסבלנות שלה דומה לשלכן. 9. לקחת את הבעל. אם בעלך כן בעניין של איקאה, זכית. קחי אותו איתך ויהיה מי שיסחוב. 10. כנ"ל לגבי ילדים. לא בעניין הסחיבות, בעניין הסבלנות. לא סתם רוב הילדים שתראו באיקאה הם תינוקות יונקים בעגלה. לרוב הילדים הסיבוב ארוך מידי והקופות רחוקות מידי. אם אתן מתכננות לבוא עם ילדים, עדיף לסיבוב קצר שמתמקד בחדרים שלהם. זה לא הזמן לרהט את כל הבית. 12. להתארגן מראש על הובלה. תבואו מראש עם רכב גדול או גגון. בימי הסייל גם התור למחלקת משלוחים ארוך יותר ועדיף לבוא מוכנים. יש אפשרות של השכרת גגון של איקאה, רק לזכור שצריך להחזיר אותו תוך שבועיים. הכי טוב להגיע עם רכב שהמושבים שלו מתקפלים, רוב האריזות שטוחות ומתאימות לפרייבט. 13. לבדוק במציאון. לקראת הסייל הרבה פעמים מחליפים תצוגות, ולכן אם תגיעו ביום יומיים הראשונים של הסייל יש מצב טוב שתמצאו מציאות שוות במציאון, כמו פינות אוכל שלמות, ספות וכו'. לי למשל יש שידה מוצלחת שקניתי בחצי מחיר ואני מחייכת בכל פעם שאני נזכרת בזה. הפריטים נמכרים בהנחה משמעותית והם כבר מורכבים. מצד אחד זה מעולה וחוסך עבודה ומצד שני הם יתפסו הרבה יותר מקום ברכב, מאשר האריזות השטוחות הרגילות. אז גם את זה כדאי לקחת בחשבון. ואם כבר מדברים על לעשות את איקאה נכון זה אומר לעשות את מה שתכננו עבורכן מעצבי החברה, שגורסים שבאיקאה אתן אורחות ולא רק לקוחות. מתחילים בסיבוב נינוח בקומת התצוגה, מתרשמים מהחללים המעוצבים באופן מושלם, מקבלים רעיונות ומכינים רשימה. וגם כאן חשבו על המון דרכים להנגיש לכם את המידע על המוצרים והשימוש בהם. חפשו את הכתוביות בצד התצוגות השונות. אחר כך ניגשים למסעדה ומתיישבים לאיזה קפה ועוגה. זה הזמן המושלם לעבור על הרשימה ולתכנן מה נאסוף מהמחסן. אל תזלזלו בחשיבות ההפסקה הזו, היא יכולה לעשות את כל ההבדל מבחינת החוויה. וגם אל תזלזלו באיכות המסעדה של איקאה, האוכל שלהם מעולה ובמחירים שווים. אחר כך יורדים קומה לאזור הלבשת הבית שבו נעמיס על העגלה את המוצרים הקטנים ומשם למחסן להעמיס את הרהיטים הגדולים. ככל שנתכנן יותר את הביקור ונדע מה אנחנו מחפשות, ומאיזו מחלקה ככה נעביר אותו בצורה זורמת יותר. מה כן ומה לא אחד החששות שחוזרים על עצמם אצל אנשים איתם אני מעצבת את הבית הוא שיצא איקאה מידי. כדי שהבית לא יהפוך לקטלוג אני ממליצה על שילוב של שתי גישות. 1. לערבב. לערבב איקאה עם מציאות יד שנייה, וינטג' ומותגים אחרים. ספה מאיקאה ושטיח משוק הפשפשים יראו מושלם יחד. אני ממליצה לנסות. 2. איקאה האקס‏ Ikea Hacks איקאה האקס (מהמילה האקר כלומר פיצוח) היא תנועה שלמה של שדרוגים אישיים לרהיטי איקאה. אלה דרכים מעולות להפוך רהיטים פשוטים וגנריים לאישיים ובעלי אמירה. חפשו את ההשטאג ותמצאו ברשת המון רעיונות. #ikea_hack במשך השנים עשיתי בעצמי המון שדרוגים לרהיטי איקאה, זה כלל צביעה, הדבקת טפטים, החלפת ידיות ועוד. זה תמיד כיף ומאוד מתגמל. ואם גם אתן התעייפתן מכל הסיבוב בממלכה, כל שאתן צריכות לעשות הוא להקיש בעקבים שלוש פעמים ולהגיד "אין מקום כמו הבית" והופ אתן שם. סייל שמח חברות.

נר ראשון של חנוכה, בעוד מס' ימים יגיע היום הקצר בשנה, ההיפוך שממנו הימים יתחילו להתארך והאור שוב יגבר על החושך. אנשים בתרבויות רבות בחצי הכדור הצפוני ישבו יחד וידליקו נרות, יספרו מיתוסים על ניצחון האור וישחקו באש. בחיי, איזה כיף זה לשחק באש. אני מודה שחנוכה הוא כנראה החג האהוב עלי בשנה יש בו כל כך הרבה מקום ליצירתיות, בכל שנה אני יוצרת חנוכייה, אוספת סביבונים ומקשטת את הבית. וגם סופגניות ולביבות לא מזיקות לאווירה כמובן. אתמול אחרי ארוחת צהרים אצל ההרים שלי בגינה, ביקשתי מאמא שלי שתשב עם הבנות על הדשא ותשחזר איתן זיכרון ילדות מתוק במיוחד, משחק סביב אור נרות שהיא הייתה עושה עם הילדים כשהייתה גננת. קודם אשתף אתכן בסרטון המתוק הקצת מצחיק שצילמנו ואז קצת הסברים (: מה צריך? אשכולית או פומלית סכין מטבח וכף נרות וגפרורים מה עושים? חותכים את החלק העליון של האשכולית ובעזרת הכף מרוקנים אותה מהתוכן. מצמידים את הנר למרכז הקערה שנוצרת ואפשר להתחיל לשחק. * הכי נוח להשתמש בנרונים שטוחים שמגיעים בתוך כלי אלומיניום, לנו לא היו כאלה אתמול ונרות חנוכה גם עובדים מצוין. ברקע מתנגן שיר משחק "אמא הנה" מאת אריאלה סביר שבכל פעם שאני שומעת אותו אני חזרת לרגע להיות ילדה. בנימה אישית אני יכולה לספר שהפעילות הזאת מאוד מיוחדת כשיושבים יחד על הרצפה בבית בחושך לאור הנר. זאת תנועה מקרבה ומהפנטת להעביר את האור מיד ליד ולשאת תפילה, שתמיד תהיה לנו שמחה וגם אורה. * אשמח שתספרו לי אם ניסיתן בבית ואם זיכרון הילדות שלי הולך להגיע לעוד בתים. שיהיה לכולנו חג מואר ושמח.

בחודש הקודם עשיתי את זה קמתי וברחתי מהבית. השארתי את הדר עם הבנות והכלבלב, עליתי על האוטו ונסעתי לתל אביב ל24 שעות של זמן עם עצמי. כבר הרבה זמן שאני מתכננת את זה, זמן השראה לעצמי בלי הצורך לדאוג לאף אחד או להתחשב באף אחד, לשוטט ברחובות בשקט, להתיישב לאכול כי אני רעבה או להנות מכוס קפה חמה בלי שהמילה אמאאאא תיזרק לאוויר. התירוץ המושלם התגלה בדמות סדנת צילום בסמרטפון למעצבות שהעבירה הגר דופלט, צלמת הבית המהממת. הסדנה נקבעה ל10 בבוקר ורק המחשבה על הכניסה לתל אביב ברכב בבוקר הספיקה לי כדי להיכנס לאתר ולהזמין חדר במלון. 24 שעות עם עצמי בעיר הגדולה אז מה עשיתי עם עצמי 24 שעות לבד אתן שואלות? קודם כל נפרדתי מהבנות בבוקר ועליתי על האוטו, נסעתי על כביש החוף כי אני לא ממהרת ועצרתי לארוחת בוקר שקטה עם עצמי. מדהים כמה הרגעים האלה מתוקים כשאת אמא לקטנטנות. הגעתי לספוט הוסטל כמה שעות לפני שעת הצ'ק אין, מה שאפשר לי לשבת בלובי המעוצב באופן באמת מעורר השראה שלהם, הזמנתי לעצמי קפה פתחתי מחשב וישבתי לעבוד. קצת שרטוט קצת שיחות עבודה, בתפאורה הזאת גם המשימות האלה קיבלו טוויסט מרענן. קודם כל תראו כמה מגניב פה. גם החדר היה מעוצב ונעים ולא פחות חשוב נקי ופונקציונלי. תחנה ראשונה שוק הנמל אחרי שקיבלתי את החדר יצאתי לסיבוב בעיר. התחלתי בשוק הנמל פשוט כי הייתי רעבה, התיישבתי על הבר בדלישס – דלי בר והזמנתי לעצמי כריך קורנביף (מינוס הלחם) עם תוספת של שעועית ירוקה והאיולי המעולה שלהם. היה פשוט וטעים והצוות היה אדיב וחייכן. בדיוק מה שהייתי צריכה. התפנקתי גם באוכמניות טריות מהדוכן ליד ועכשיו כשהבטן רגועה נתתי לרגליים ללכת וכמובן שהן הובילו אותי לרחוב דיזינגוף. יכולתי לראות את היופי בכל מה שסביבי אפילו מתחת לעבודות הבנייה הבלתי נגמרות והפיח של תל אביב. תחנה שנייה קפה זיניו נהניתי מהשילוב של בתי קפה פתוחים לרחוב, גלריות וחנויות מעצבים ואז בדיוק כשחשבתי לעצמי "הא, איך היה מתאים פה איזה קפה עכשיו" הרחתי אותו. קפה טחון טרי עם ארומה כל כך חזקה ומדויקת שגרמה לי לעצור במקום להתחיל לרחרח ולנסות להבין איפה נמצא כל הטוב הזה. המשכתי בהליכה בעקבות הריח הקפתי בניין שכוסה בפיגומים ואז ראיתי אותו origem- fresh coffee אוריגז'ים מבטאים בריש מתגלגלת ובז'ים מפתה, אל תצחקו ככה זה בפורטוגזית השפה מתנגנת כמו שיר. מקריאה באתר, מובן שהסתקרנתי לשמוע את הסיפור שמאחורי המקום, הסתבר שבית הקפה והקלייה הזה הוקם ע"י זוג ברזילאים שהגיעו לארץ בעקבות הבת שלהם שביקרה כאן בתוכנית נוער, התאהבו ונשארו. הם מייבאים קפה משובח מחוות גידול אותן הם מלווים באדיקות משלבי הגידול הראשונים ועד הקציר ואת הקלייה הם עושים בעצמם. הזוג שם לעצמו למטרה להביא לארץ קפה משובח מכל העולם. במקום מגישים, לצד קפה המעולה גם מטעמים ברזיליים כמו ה- Pão de queijo שנקרא גם לחם גבינה, אלה לחמניות קטנות וגבינתיות שעשויות מקמח טפיוקה (אז הן גם ללא גלוטן) והן הנשנוש המושלם ליד הקפה החזק שמוגש במקום. ואם התמכרתן אפשר גם לקנות קפה ארוז הביתה. מבחינתי זאת הייתה הפסקת הקפה המושלמת. תחנה שלישית עיצוב ושופינג לנשמה משם המשכתי לסמן וי על משימה שנתנו לי בבית, לחזור עם כריות נוי חדשות לספה שלנו. נכנסתי לבדים TLV ובחרתי לנו שלישייה של כריות (במבצע שווה הופה היי) ובצבעים של סתיו. תראו כמה יפה יצא והבונוס הוא שכבר לא צריך לריב על הכרית. בדרך חזרה נכנסתי גם למאורית - מנורות עתיקות ואהילים חנות תאורה וינטג' שהיא כמו מערת אלאדין של מנורות מכל הגדלים והצבעים. משה מאירוביץ' בעל המקום עם השם המתאים, משפץ מייבא ואוסף גופי תאורה מכל הסוגים. את כל המנורות אפשר לקבל עם חיווט חדש ותקין ולהתאים לכל צורך. חוויה. תקפצו לבקר. עצירה קטנה אצל גליה גדליהו בקש קלוע לבחור לי איזה סל צבעוני. גליה מייצרת לפי הזמנה ומייבאת מגוון מוצרים מרהיטים ועד אביזרי עיצוב קטנים מבמבוק ומקש מסוגים שונים. אני אגלה לכן שמאז שאורקה התחילה ללכת לתפוס כל דבר בבית ולזרוק אותו באוויר אני מחפשת אקססוריז לא שבירים שיוסיפו לי צבע נטול דאגה לעיצוב הבית. אוסף הקרמיקה שלי, אגב, עבר למדפים העליונים בספרייה עד יעבור זעם. ואז לא התאפקתי ונכנסתי לדגום את flying tiger שפתחו חנות בנמל, קניתי לבנות קופסת פח יפה עם עוגיות שוקולד צ'יפס ושי אמרה שהן מצוינות, אז גם כאן הצליח לי. את הקופסה נוכל כמובן לשמור ולעשות בה שימוש חוזר. אוכל וקפה יש, שופינג יש, אווירה של חו"ל במרכז של תל אביב יש ויש. חזרתי למלון לנוח להתרענן וגם עשיתי שיחת וידאו עם שי להראות לה איפה אני נמצאת וכמה מיוחד כאן. זה זמן טוב להגיד שאני חושבת שנמל תל אביב הוא לוקיישן מצוין לחופשה משפחתית, חונים את האוטו ברידינג מעבר לגשר, יש המון מה לעשות במרחק הליכה, המבנה של הנמל מאוד ידידותי לילדים ויש מלאאא דברים טעימים לאכול. אז על הדרך הבטחתי לה שבפעם הבאה נחזור כולנו. תחנה רביעית הפעם עם יין לארוחת הערב החלטתי לבדוק את יוליה הוותיקה שקיבלה המון המלצות ברשת, לא הזמנתי מקום, חמישי בערב הרגשתי אופטימית והחלטתי לגשת בכל זאת. במקום התקיים באותו הזמן ערב של חברת אמזון והיה מפוצץ בצעירים ממוצא אסייתי עם תגי שם על שרוכים צהובים, זה לא הפריע למארחת להושיב אותי בפינה נעימה על הבר עם נוף לכל ההתרחשות. הזמנתי מגוון של מנות דגים פירות ים וסלט, הכל היה טעים, וכוס יין אדום כי הי, אני בחופש. כדי לפנק עוד קצת את הבחורה שיושבת לבד על הבר הוציאו לי עוד שתי טעימות על חשבון הבית אז בכלל היה כיף. בוקר בספוט למחרת בבוקר התעוררתי מוקדם מהמתכונן עם עוד שיחת וידאו משי שרצתה לספר לי שהיא כבר מוכנה לבית הספר. כזאת מתיקות אז באמת שלא היה לי איכפת. התעוררתי לאט וירדתי לארוחת הבוקר שהייתה הפתעה לטובה, איכשהו ציפיתי לקפה ומאפה או ביצים קשות וזיתים ומה שקיבלתי היה בופה ארוחת בוקר עשיר עם שקשוקות טריות במחבתות אישיות, מבחר של סלטים וגבינות, גרנולה, יוגורט ועוד פינוקים. יצאתי שבעה ומרוצה. כמובן ששיבחתי את עצמי על הבחירה הטובה (: התיישבתי בנחת בלובי וחיכיתי להגר שתגיע. את הגר דופלט אני מכירה כבר המון שנים, היא צילמה לי את הפרויקטים שאני הכי אוהבת היא סופר מקצועית ויש המון מה ללמוד ממנה. הפעם על הפרק סדנת צילום חללים בסמרטפון. ה-אתגר מבחינתי הוא ללמוד לצלם "ישר" עם הטלפון כשמחזיקים אותו ביד ולא מעמידים על חצובה. הגר הגיעה ותוך כדי שעזרתי לה לסדר את השולחן קשקשנו והתעדכנו שזה תמיד כיף, אבל אז הגר התחילה להרצות וראיתי (שוב) כמה טבעי לה לעמוד מול קהל, כמה היא סוחפת ומעניינת ונותנת במון ידע וטיפים ונקודות מבט על צילום ועל עיצוב פנים ותכלס גם על החיים. כי לבחור את נקודת המבט שלי, מה הפריים הכי חזק, חיובי יפה ואיך לספר סיפור טוב נכון גם לחיים. אז הנה יש תמונה של הגר, אני אוהבת אותה אז מקווה שהיא לא תכעס עלי. בסוף ההרצאה יצאנו להסתובב בלובי ולצלם. אני עדיין צריכה לתרגל אבל אני כבר מרגישה שיפור במודעות שלי ובאיך שאני בוחרת להחזיק את הטלפון כשהוא הופך למצלמה. בשעות הצהריים המאוחרות חציתי שוב את הגשר לרידינג ויצאתי בנסיעה רגועה (כזאת שהכבישים של חמישי אחר הצהריים מאפשרת) חדרה הביתה. ואם כבר אז כבר, הכנתי מפה עם כל המקומות שביקרתי בהם. עד הפעם הבאה, להתראות. ואם אתן רוצות לצאת לחופשה לבד ולא יודעות איך לעשות את זה אני מציעה לכן לקפוץ לבלוג של נירי שאול אמא מטיילת לבד- לנסוע לבד לחו"ל ולהנות הכל רגע השראה מובטחת.

שוב הגיע נובמבר ואיתו יום ההולדת הכפול שלי ושל הבלוג, אני חוגגת 44 והבלוג חוגגת 6 (כמו אמא ובת, תמשיכו לקרוא זה מתחבר). ווואלה מסתבר שיש כמה דברים שלא כתבתי עליהם למרות שממש רציתי. רציתי לפתוח את הפה ולהגיד, הייתי בדיכאון, עשיתי טיפולי פוריות, אני לא יודעת לרכוב על אופניים, מה לכן אין תיק? שלושה סיפורים ושלושה שירים. התחלנו. * מותר לי לחלום אני יושבת דרוכה בכיסא נשענת קצת קדימה, מולי רופא חמור סבר. הדר יושב לידי ושם יד בעדינות על הגב שלי כאילו להשלים את התמיכה שאני לא מאפשרת למשענת הכיסא לתת לי. "את לא מצליחה להיכנס להריון ובגיל שלך כל שלושה חודשים הם זמן קריטי. אם אתם באמת רוצים את זה תצטרכו להזדרז. אני רואה ששמת התקן אחרי ההריון הראשון, זה בטח יצר הידבקויות. חבל." הדמעות מתחילות לרדת בשקט. מתחת לשולחן הדר עושה לי סימנים עם הידיים, הוא תכף מסיים לדבר ואנחנו עפים מכאן. עפנו משם. בכל זאת בכיתי כל הדרך הביתה. כמה ימים אחרי זה אני בטלפון עם מחלקת פוריות בבית חולים אחר, המזכירה נעימה עם חיוך שיכולתי לשמוע גם דרך הטלפון קבעה לי תור אצל אחד הרופאים שלהם, טוב הנה זה מתחיל שוב. מגיעה לתור שנקבע הפעם בלי הדר, פותחת את הדלת. פוגשת חלוק לבן וזוג עניים סקרניות. "שלום קרן. שבי. תראי אני חייב למלא קצת פרטים במחשב ואז אני מבטיח אוכל להסתכל לך בעיניים." נרגעתי, כנראה שהפעם הגעתי למקום הנכון. "טוב, בואי ספרי לי קצת על עצמך ואיך אני יכול לעזור." הוא שאל מה הדר ואני עושים בחיים ועוד זכר את זה בפגישות הבאות. הצחיק אותו שאנחנו קיבוצניקים שעברו למושב ושהדר עובד עם שופלים, (טרקטור בחנייה) הפרט הזה במיוחד המשיך להצחיק אותו עד שראינו דופק. "למען האמת אני לא יכול לראות סיבה שבגללה את לא נכנסת להריון, לא תמיד אנחנו יודעים את הסיבה ובעיני זה לא כל כך משנה. העיקר שתיכנסי להריון. ועוד דבר, יש לך מלא זמן. אפילו מבחינת המדינה את מקבלת טיפולים עד גיל 45 אז אל תדאגי טוב?" ידעתי שהגענו למקום הנכון, אבל תוך כדי הפניות למיליון בדיקות וברורים וקורונה אחת ששיתקה את תחילת הטיפולים בעוד חצי שנה התחלתי להרגיש מרחק. מרחק שנפתח בין הלב שלי לבין ההחלטה לעשות טיפולים. התקשרתי לרותי, רותי היא אחת החברות הוותיקות שלי, היא מטפלת גוף נפש בחסד ומכירה אותי הכי טוב בעולם. אני לא מצליחה להתיידד עם הרעיון של טיפולי פוריות." סיפרתי לה, מזמן לא היו כאן דמעות, אז כמה ירדו כדי לאזן. "משהו בהפריה מרגיש לי כל כך לא טבעי שאני מרגישה איך המרחק ביני לבין התהליך הולך וגדל. אני רוצה להיות בתוך זה. אוף." "למה בעצם? מה יש שם שגורם לך לא להתמסר?" "אני לא מאמינה שזה טבעי. לא ככה נשים אמורות להיכנס להריון. זה כאילו שיש איזו סבתא גדולה בראש שלי שמצקצקת - מה נהייה מהעולם שלנו." רותי מציעה לי לדבר עם אותה סבתא קדמונית. ברגע הראשון זה מצחיק אותי אבל אני יודעת שזה רעיון טוב. אני נשכבת על הגב ועוצמת את העיניים, בראש עולה לי תמונה, אישה מבוגרת כהת עור וחרושת קמטים, אני נעצרת רגע לחשוב על כך שהאמא הקדמונית שלי אינדיאנית ומאיפה תת המודע שלי שלף את זה ומתחילה לדבר איתה. תראי סבתא, הרופאים הם המציאו משהו שיכול לעזור לזוגות כמונו. קוראים לזה הפרייה חוץ גופית או Ivf וזאת פשוט הדרך של המדע לעזור לטבע. מפגישים את הביצית והזרעון בתנאי מעבדה. זה מוזר, נכון, אבל זה בדיוק אותו קסם שקורה בגוף. בחיי. תוך כדי שאני מספרת לה את מה שלמדתי על התהליך אני מתחילה להאמין לעצמי, אני יודעת שיש לי בת והיא בדרך אלי. אני מחייכת ומרגישה איך המרחק הולך וקטן. והרופא, זה עם העיניים הסקרניות וחוש ההומור, הוא המשיך להצחיק אותי בכל פעם שבכיתי ולהתרגש איתי ולשים לי יד על הכתף כשהוא נכנס לחדר ניתוח מקפיא רגע לפני ההחזרה ולשאול אותי אם אני מוכנה, כי יש לו הרגשה טובה שהיום זה היום. * רותי סיפרה לי עוד סיפור על השיר שנולד עם כל תינוק. בתרבויות קדומות כאשר אישה בקשה להביא חיים אל העולם היא הייתה יוצאת לטבע, יושבת ליד מקור מים ומקשיבה עד שהיה מגיע אליה שיר. השיר של הנשמה שביקשה להגיע דרכה אל העולם. כשהשיר היה מגיע האישה הייתה שרה אותו שוב ושוב עד שהייתה זוכרת אותו בעל פה. היא הייתה חוזרת לכפר ושרה אותו לבן הזוג שלה והם היו שרים אותו יחד כתפילה. כך היו בני הזוג מזמנים את הנשמה של התינוק או התינוקת שלהם וקוראים לה לבוא לעולם. ויש גם שיר. רותי שיר לב // מים * בסופו של דבר אני רוצה אישור סיפרתי לכן כבר על הפעם ההיא שהלכתי לפסיכיאטר? ברור שלא. פותחת דלת, נכנסת לחדר, ממתיישבת. מולי סוודר אפור, כזה עם פצ'ים במרפקים, צווארון מכופתר מלמטה, זיפים ומשקפיים עגולים. בול כמו שדמיינתי שפסיכיאטר אמור להראות. בקיצור, מתפתחת שיחה, הוא אמפתי, מקשיב מעיר הערות חכמות במקומות הנכונים, הרבה פחות מאיים ממה שציפיתי. לקראת סוף השעה הרופא שאל אותי מה הציפיה שלי מהפגישה, אבל הוא שאל את זה ככה: "When you go to a barber shop you get a haircut" או בתרגום חופשי, רוב האנשים מצפים לצאת עם מרשם, בכל זאת אני פסיכיאטר. ואני, הסתכלתי עליו לרגע ואמרתי, "אני ממש ממש אשמח אם תוכל להגיד לי שאני נורמלית." "תראי" הוא, בחצי חיוך "אני לא יכול להגיד לך דבר כזה, זה לא התפקיד שלי להגיד מי נורמלי ומי לא." כאן קצת הופתעתי, תמיד חשבתי שאם מישהו ידע להגיד זה יהיה הוא. "אני יכול להגיד לך שאת לא חולת נפש, גם אין לך הפרעת אישיות. אפילו לא קרוב. אבל אני יכול להגיד לך שהכאב שאת מרגישה אמיתי." זהו. זה היה מעבר לציפיות שלי, גם קיבלתי תוקף לכאב שלי, זה לא הכל בראש, או שכן אבל זה באמת שם. (וגם מסתבר שאני בריאה). מאז אני מיודדת עם הכאב. אני יודעת שזה רגש כמו כל הרגשות, עצב לא שווה יותר משמחה (תעצרו על המשפט הזה רגע) והאפשרות שלי להרגיש באמת עומקים של כאב מאפשרת לי להרגיש גם גבהים של אושר, כי התדר פתוח. אז אני קרן והכאב שלי אמיתי. וכך גם השמחה שלי. * מיה יוהנה Maya Johanna // When The Sky * ויש גם דברים שאני פשוט לא יודעת הביטוי השנוא עלי ביותר בשפה העברית הוא "זה כמו לרכוב על אופניים" (אפילו שזה ביטוי שקיים בעוד שפות, תזרמו איתי לרגע) ומה אני כל כך שונאת בו? את העובדה שאף פעם לא באמת הצלחתי ללמוד לרכוב על אופניים. זה יותר כמו "זה כמו שלא הצלחת אף פעם לרכוב על אופניים". אמור להיות בביטוי הזה משהו מנחם, בטוח ומוכר, אבל בשבילי הוא תזכורת לכישלון צורב. אני יכולה לרכוב בקו ישר ולמרחקים קצרים, אבל, כשמגיעה פניה, פה אני כבר בבעיה. היגוי הוא כישרון שאין לי, כנראה. בדרך כלל אני מרגישה שילוב מטריד של חוסר יציבות, סחרחורת, חוסר שליטה ולעיתים גם בחילה קלה. וזה ככה מאז שעשיתי את צעדיי הראשונים כרוכבת אי שם בסוף שנות השמונים. כבר אז, נפלתי שוב ושוב בזמן שאבא שלי רץ אחרי ברחבי הקיבוץ וניסה בכל כוחותיו לגרום לי פשוט לנסוע. מסתבר שאני לא ידעת להפסיד בכבוד, ולכן בכל כמה שנים אני מנסה לתת לאופניים הזדמנות נוספת. בסופו של דבר מה שהכי מכאיב לי זו ההשוואה, הנה משהו שהגוף אמור לזכור, באופן אוטומטי וזורם ואצלי הוא לא. אז אני אומרת ושכולם ידעו – לא איכפת לי יותר. משחררת באהבה ועוברת לאתגר הבא בחיים. * Queen Bicycle Race (Official Music Video 1978) אני לא יודעת מה יהיה האתגר הבא אבל תסמכו עלי, אני כבר אעשה ממנו סיפור. אה, ויום הולדת שמח.

וכך נולדה לה קטגוריה חדשה בבלוג, על נשים והמקומות שלהן. אני עובדת המון עם נשים. המסרים שלי על חיבור רגשי לבית מדברים לנשים בכלל ולנשות טיפול בפרט, וככה אני אוספת לי נשים רגישות ויצירתיות עם לבבות גדולים ופועמים ויחד אנחנו יוצרות להן בית. ולפעמים גם קליניקה. הפעם אני שמחה להציג את רתם הלל והקליניקה שלה לטיפול במגע בקיבוץ יזרעל. רתם מספרת על הקליניקה במילים שלה לקליניקה שלי קוראים מגע ברגש אני מטפלת בנשים עסוקות שמטפלות בכולם אבל שכחו לטפל בעצמן. נשים שעובדות בתפקידי הוראה, טיפול, ניהול עסק עצמאי ובמקביל מחזיקות את התפעול של החוגים, מפגשי חברים, ארוחות ולימודים של הילדים שלהן ובעצם נושאות את העולם על הכתפיים. אני עוזרת להן למצוא שעה בה הן יכולות להתמסר, לשחרר את המתח בגוף ובנפש, שעה של שקט, רוגע וחיבור מחדש. תומכת בשינויים ומציעה נקודת מבט שונה, עם המון אמפתיה, הקשבה, כבוד, חמלה והומור. הטיפול כולל עיסוי, שיחה והילינג אנרגטי בהתאם לצורך של המטופלת. ואם את רוצה יותר קצר ופרקטי (כן אני רוצה) הטיפול שלי משלב מגע, שיחה והילינג אנרגטי בהתאם לצורך של המטופלת באותו רגע. המגע הוא עיסוי עם שמן, עיסוי תאילנדי, אבנים חמות ועוד. אני שמה דגש על הקשבה, אמפתיה, הכלה, חמלה והומור. כי איפה נהיה בלי לצחוק קצת על כל הכאב. פעם כשהייתי בת 10 ואני רוצה לשתף בפוסט שרתם כתבה בדף הפייסבוק שלה, הוא מביא בדיוק את המסע בעקבות הייעוד שלנו והוא ריגש אותי מאוד באופן אישי. # פעם כשהייתי בת 10 והיינו בבית הילדים בקיבוץ, בחופש הגדול או אחרי בית הספר, רוצות לעשות אחת לשנייה עיסוי בגב או בראש, היה קול לגלגני וציני בוקע מפי המטפלת ואומר ״עוד פעם עוזי מזמוזי?!״ לא ידעתי מי זה עוזי, מה זה מזמוזי? או מזמוז? אבל הבנתי מהטון שאנחנו עושות משהו לא בסדר, משהו שצריך להפסיק. גדלתי מאז ובחרתי לעסוק בעיסוי. זו לא הייתה הבחירה המקצועית הראשונה שלי. הייתי צריכה לפרוץ הרבה חומות פנימיות וחיצוניות כדי לא להתבייש ולהבין שעיסוי זה ״בסדר״ ולהתגאות בתחום העיסוק שלי. היום היה לי תיקון! נתבקשתי להעביר סדנת ״מסאז׳ים״ לילדים בכיתות ד-ה כחלק מפעילויות המפנקות שמרעיפים עליהם בחינוך החברתי של הקיבוץ. דבר ראשון דיברתי איתם על מגע בגוף, על בקשת רשות לגעת, על כבוד לגוף שהוא לא שלנו, על גבולות, ועל מה לא היינו רוצים שיעשו לנו. הילדים שיתפו פעולה, התנסו, התלהבו, רצו להרגיש וגם לתת לאחרים. ביקשתי מהילדים שישתמשו בידע שקיבלו על אחד ההורים היום. ריגשה אותי במיוחד ילדה שהסתכלה עלי ואמרה- רגע אז מי עושה לך עיסוי? את רוצה שאני אטפל בך? ואז הגיעו הצעות נוספות מילדות אחרות. הלוואי שבנות ובנים יגדלו בחוויה שהגוף שלהם הוא משהו מיוחד ושאפשר להרגיש נעים בגוף גם בלי לחוש אשמה או בושה, שיכבדו את האחר ואת הרצונות שלו.ה. שמגע יכול להיות מטיב ומכבד. תודה על ההזדמנות והחוויה מגע ברגש חיבור לגוף, לשקט ולכוחות שלך. מגע קשוב, רגיש ומכבד. רתם הלל מטפלת במגע ועו״סית. הקליניקה נמצאת בקיבוץ יזרעאל. לתאום - 052-375-6348